24.01.2018
 
ספארי ארקטי בצפון קנדה

 

ספארי ארקטי בצפון קנדה

 

מאת דפנה אהרוני פארן

 צ'רציל היא עיירה קטנטנה, בצפון מזרח קנדה על חופו המערבי של מפרץ הדסון.

העיירה סובלת מהגירה שלילית, מספר תושבים זעום העומד כיום על כ 900 בלבד, ממזג אוויר קשה ומבדידות. בעיר רחוב אחד ראשי, ממנו מסתעפות כמה סמטאות קצרות. לאורכו שלוש מסעדות, כמה חנויות  מזכרות ובתי הארחה. ומוזיאון המוקדש לתושבים האינואיטים המקוריים הנקראים בפינו אסקימואים. רוב מוסדות העיר מרוכזים בבנין אחד - העיריה, בית הספר, גן הילדים,  הספריה, הקולנוע, התיאטרון ואפילו בית החולים. באקלים כזה רצוי לא להסתובב יותר מדי בחוץ. רק בית הדואר הקטן והייחודי נמצא מחוץ לבנין, וכדי לזכות בחותמת הדואר המיוחדת שלו צריך ללכת כשלוש מאות מטר ברגל.בסניף מחתימים את דרכוני התיירים בחותמת "בירת דובי הקוטב העולמית" במרכזה איור של דוב קוטב. זהו, זה - הוא. האטרקציה של צ'רצ'יל. הודות לו מזמינים תיירים חודשים מראש, מקומות בסיורים שכל תכליתם לצפות בדובי הקוטב בסביבתם הטבעית.

חודשיים בשנה במהלך החודשים אוקטובר נובמבר נהנית צ'רצ'יל מפריחה והופכת  לחגיגת תיירות אחת גדולה. חודשיים בהם אין להשיג חדר בשום מלון, בית הארחה או כל סוג מגורים, חודשיים בהם אין להשיג מקום על הטיסות, החנויות מלאות ובמסעדות צריך לחכות הרבה זמן למקום ישיבה.

תושבי צ'רצ'יל מתגאים בתואר הייחודי של עירם: " בירת דובי הקוטב העולמית ". זהו המקום הדרומי ביותר והנגיש ביותר לצפות בדובי הקוטב. חיות מפוארות ומדהימות אלו, ההולכות ונכחדות עקב ההתחממות הגלובאלית.

דובי הקוטב נודדים כל סתיו, עם קפיאת הים, מהיבשה חזרה אל הים. את הקיץ הם נאלצים להעביר בצום כפוי, מחכים. הם זקוקים לים קפוא כדי שיוכלו לצוד את כלבי הים המהווים חלק עיקרי מתזונתם.

אל מפרץ צ'רציל זורמים נחלי מים מתוקים רבים. המים המתוקים קופאים לפני המים המלוחים, ולכן מפרץ הדסון קופא ראשון. הדובים מתאספים בחודשים אוקטובר - נובמבר ומשוטטים על שפת המפרץ, וזוהי ההזדמנות לצפות בהם.

העיירה צ'רצ'יל מבודדת כמעט לחלוטין. אין כביש המוביל אליה, ואפשר להגיע רק ברכבת או בטיסה. טיסות יוצאות מהעיר Winnipeg ונוחתות בשדה תעופה זעיר וללא שום אמצעי בטחון המוכרים לנו כל כך. הדיילות לבושות בטרנינג פליז נוח ובנעלי הרים גבוהות. לאחר טיסה של כשעתיים נוחתים על מסלול הקפוא. יורדים במדרגות פשוטות וישר החוצה, ברגל מהמטוס על השלג הנערם ויורד בפתיתים צחורים. אוויר טרי. אפשר לזהות את המקומיים הם עטופים ב"פארקה" מעיל פוך אווזים עבה וקל, מגפיי שלג גבוהים וידיהם ועטויות כפפות. מי שפוחד מקור - אין לו מה לחפש פה, אבל מי שאוהב טבע, וחיות בר  ושואף לזכות לחווית חיים - זה המקום בשבילו. ספארי ארקטי. 

הכל מאורגן ומתקתק כמו שעון. יוצאים משדה התעופה ועולים לאוטובוס קטן המביא אותנו לאחת האטרקציות התיירותיות של צ'רציל - בית הסוהר לדובים. בית הסוהר, אותו ניתן לראות רק מבחוץ הוא פתרון שהומצא לפני מספר שנים. המטרה הייתה למנוע הרג מיותר של דובים המתקרבים מדי לעיירה, להעניש אותם על ידי מניעת תנועה חופשית כדי ליצור אצלם מפגש לא נעים עם בני האדם. בזמן שהייתם בכלא - וזה ממש כלא, הם אינם מקבלים אוכל - כדי שלא יקשרו נוכחות בני אדם עם מזון. בו זמנית נלקחות מהם דגימות דם  ופרווה, מדידת אחוזי שומן, נתוני גודל ומשקל, הערכת גיל ובריאות. בנוסף הם מסומנים בארבע דרכים שונות כדי שיוכלו לעקוב אחריהם. מקעקעים מספר על החניכיים בצד הפנימי, "עגילים" באוזניים (כמו של הפרות) כתמי צבע שאינו יורד גדולים על הגב - דבר המקלקל את פרוותם לציידים הלא חוקיים, ומאפשר תצפית עליהם במעקב מין האוויר, וקולרי מעקב אלקטרוניים לנקבות בלבד - היות וצווארי הזכרים גדולים מדי.

לאחר חודש במתקן הדובים מוטסים הדובים ברשת הקשורה להליקופטר צפונה לאיזור בלתי מיושב בתקווה שלא יחזרו לעיירה. כמה מהדובים לא לומדים את המסר וחוזרים למקום. במהלך הסיור זכינו לפגוש דוב מוכר למדריך אשר היה בכלא כבר ארבע עשרה פעמים - ממש עבריין מועד.

מבית הכלא ממשיכים לאטרקציה נוספת - נסיעה במזחלות כלבים. נהגי המזחלות מסבירים איך לנהוג בהם כל שניים מקבלים מזחלת הקשורה לשמונה כלבים, ונוהג כלבים מקצועי מאחור לכל צרה ועושים סיבוב של כשני קילומטר. לומדים להגיד מספר פקודות בסיס: עצור, רוץ ימינה שמאלה.

מחזיקי הכלבים טוענים שהכלבים אוהבים לרוץ. לדעתי הסיבה היחידה בגללה הם אוהבים לרוץ היא כי הם קשורים בשרשרת מאוד קצרה כל חייהם, וכמהים לחילוץ עצמות. הכלבים מנוצלים על ידי האינואיטים, ה"אסקימואים" בלשוננו, למסעות ציד. הם אוכלים כל דבר, ויכולים לרעוב עד כשלושה שבועות, ולשתות רק פעם בכמה ימים. יכולת העיכול שלהם כוללת דגים על עצמותיהם מה שהיה חונק כל כלב אחר. הם ישנים בתוך השלג והקרח וקשורים בלילות הקרים בלי יכולת לברוח מטורפים. הם מנוצלים עד תום ומופקרים למותם מיד עם גילויי חולשה, מחלה, שבר ברגל או זקנה. אכזרי, אך כך גם הטבע פה. כלבים אלו אחראים ליצירת היסטוריה - הם שהובילו את כובשי הקטבים - הדרומי והצפוני למטרתם, ורבים מהם שילמו בחייהם.

עם סיום הגלישה במזחלות עוברים לרכב שטח מיוחד. זהו רכב שטח גבוה וחזק, עביר בכל מקום, ומשמש כרכב הסיור והתצפית על הדובים. זהו ה-Tundra Buggy. על מנת לקבל פרופורציה לגודלו - גובה הצמיג כמטר וחצי. הרכב מוקף חלונות, כולל כארבעים מקומות ישיבה, ובחלקו האחורי מרפסת תצפית. בתוך הרכב תנור הפועל על סולר, חמים ונעים עד הרגע שבו יש מה לצלם - כלומר דובים.

ברכב זה נבלה את שלושת הימים הבאים משעת בוקר מוקדמת עם הזריחה ועד לשקיעה - כשמונה שעות אור אותם מנצלים לצפייה בדובים. לאחר שעה וחצי של נסיעה בישימון קרח זרוע שיחים קטנים בודדים ונמוכים, המסתבר כי הם בני מאה שנה, מגיעים אל ה"מלון" - הלודג' בו נשהה בשעות החשיכה, ונישן בלילות.

הלודג' מורכב מכמה קרונות מחוברים ברמפות ביניהם. כל קרון כולל שמונה עשרה דרגשי מיטות בזוגות של אחת מעל השנייה. כל מיטה מצוידת במזרון נוח להפליא, שמיכות, כרית, וילון עבה ואטום הנסגר הרמטי לפרטיות, מנורת לילה, מדף קטן וערסל לאפסן חפצים, וחלון קטן מצויד בזגוגית כפולה. בחלל הזה נישן בנוחיות שלושה לילות. בקרון שני תאי שירותים ומקלחת חמה. הוא מצוחצח ונקי, וכל אנשי הקרון שומרים על הקרון נעים ומכבדים זה את פרטיותו של זה. כמובן ש"זוכים" לראות מדי פעם אמריקאי לבוש בפיג'מת גטקס אדומה בדרך למקלחת, מה שרק מעלה את  השמחה.

שני קרונות השינה מובילים אל אולם ישיבה קטן - בו מתאספים לפטפט עם החזרה מהסיור בשטח, שומעים הרצאות בערב מזואולוגים חוקרי דובים ואנשים מרתקים אחרים, ושותים כוסית מחממת של תה, קפה, שוקו או משהו אלכוהולי לפני ארוחת הערב ואחריה. במקום מחשב משוכלל אליו אפשר להעביר את התמונות שצולמו במשך היום, ולשמור אותם על דיסקים, לפנות מקום למאות התמונות שאנחנו מצלמים כל יום. קרון ארוחת הערב הוא חוויה בפני עצמה. ארוחה מעולה של שלוש מנות מבושלת ומוגשת על ידי אנשי הצוות, יושבים ארבעה ליד שולחן ויוצרים קשרים עם חובבי דובים מכל העולם. כל ארוחה טובה מקודמתה ואנחנו מעריצים את אנשי הצוות המסור על הפלאים שהם מחוללים במטבח הקטן והספרטני.

                                                                                                                                                           (צילום: דפנה אהרוני-פארן)

לוח הזמנים מותאם לשעות האור - קמים בשש וחצי, מתארגנים, אוכלים ויוצאים לדרך אחרי ארוחת בוקר מפנקת עם הזריחה בשעה שמונה וחצי. כל היום שוהים בשטח עד לשקיעה, אוכלים צהריים ברכב, חוזרים לקראת השקיעה, מתארגנים בנחת הולכים לארוחת ערב בשעה שבע, שומעים הרצאה ורואים סרטים - על דובים כמובן. בתשע או תשע וחצי כבר נרדמים. הרוח שורקת מבחוץ, מגבירים את עוצמת תנור החימום מקלחת רותחת והתארגנות לשינה. רוח צפונית שורקת בחוץ, ואנחנו במיטה החמימה בלב הטבע הפראי. מתרגשים לקראת מחר - היום הראשון בספארי הארקטי.

שמונה וחצי בבוקר. השמש רק עולה. באפלולית של סוף הלילה, תחילת זריחה על רקע שמים כחולים כהים. אנחנו ברכב שלנו, עטופים במעילים, כפפות, כובעי צמר ונעליים מרופדות גבוהות. משקפות שדה ומצלמות. ציוד הצילום פה מעורר הערצה. הנהג - המדריך המקצועי שלנו, מלמד אותנו איך מחפשים דובים. שתי דקות אחרי היציאה לדרך הוא מצביע לנו על דוב באופק. איזה התרגשות. לראות דוב קוטב בטבע. אחרי עשרות סרטים בערוצי הטבע, סוף סוף מגשימים חלום. גם מזג האוויר משתף פעולה. שמש זורחת ושמיים צחים מענן שלג צחור - תנאים אידיאליים לצילום.

רכבי השטח מורשים לנסוע רק על שבילים מיוחדים. שבילים אלו קבועים ונמצאים על שפת הים, אסור לרדת מהם. עלינו להקיף את האיור ולנסות להתקרב לדובים. התקרבות איטית וזהירה כדי שלא יזוזו ממקומם. כל פעם שמגיעים לדוב או לכמה דובים, מדממים מנוע, עוצרים את הנשימה מחכים שיתקרבו ומצלמים בטרוף.

מזל של מתחילים - בצד שני הרחק על שפת הים דובה מלווה בשני גורים. הנהג המנוסה מצליח להתקרב אליהם באיטיות רבה ומקצר את המרחק בינינו לבינם. בסוף אנחנו עומדים לידם במשך כשלוש שעות וזוכים לחוויה נדירה. אמא ושני גורים בריאים, נותנים לנו הצצה לחייהם - היאבקות גורים כהכנה לקרובת עתידיים, משחק תופסת מחבואים אשר לא צולם או נראה בטבע מעולם, בו הגורים חפרו מנהרה משני צידי ערמת קרח והשתעשעו בה דקות ארוכות בעוד האמא ישנה. לבסוף פינוק אצל האמא ואפילו הנקה לגור האנרגטי. המצלמות מכוונות לחשיפת יתר נגד בוהק השלג, הידיים והרגליים קפואות, אבל ההתרגשות מחממת. מצלמים מאות תמונות מכל זווית אפשרית.

לאחר יום מרתק, בו זכינו לראות גם דובים זכרים גדולים ואמא נוספת עם גורים, יושבים בחדר האוכל נהנים מכוס קפה ומסתכלים בדוב שרובץ עשרה מטר מהחלון. וואו. לאחר שלושה ימים בהם נהנים מכל דקה, מתפנקים על ידי הצוות המקצועי חוזרים לעירה וממנה טסים בחזרה לוויניפג. תם טיול שלא נשכח לעולם.

אפשרות נוחה יותר למגורים, אך פחותה בחוויות - אפשר ללון בצ'רצ'יל ולצאת לסיורי יום לדובים. מרוויחים נוחות בלילה - הרי לא כולם אוהבים לחלוק את קרון השינה שלהם עם אמריקאים בגטקעס אדום, אך מפסידים חוויות. כמו כן צריך להיטלטל שעה וחצי הלוך ושעה וחצי חזור במעט שעות אור. אישית אני ממליצה על שהות ולינה בשטח - תנאים פחות טובים, אך הרבה יותר חוויות.

לצ'רציל הכי נוח להגיע עם חברת אייר קנדה, לה טיסות המשך מיידיות, דייקניות ונוחות. רק צריך להיות מוכנים למושבים צפופים, צוות לא מפנק, ומעט אוכל. כל טיסות ההמשך בקנדה אינן כוללות ארוחות ורצוי לדעת את זה מראש. סנדוויץ' קטן נמכר במחירים מופקעים. כדאי לתכנן את הטיול ולשהות לפחות חמישה ימים נוספים בקנדה, גם כדי לנוח מהטיסות הארוכות וגם כדי לטייל במקומות נוספים.

אנחנו בילינו שלושה ימים בוויניפג, בביתה של יוג'יניה המופלאה, בעלת bed & breakfast. יוג'יניה בת ה-77, ג'דאית אמיתית ונשמה ענקית הפכה את ביתה לביתנו, פיטמה אותנו בארוחות גורמה ומאפי ידיה, הסיעה אותנו לשדה התעופה, איפשרה לנו לכבס במרתף שלה, והפכה לסבתא מאמצת לפני ואחרי הספארי הארקטי שלנו.

מומלץ לנצל התאוששות גם לסיורים רבים בעיר  וויניפג וסביבתה, ומשם להמשיך צפונה לצ'רציל. בנוסף לאפשרות הטיסה, ניתן להגיע בנסיעה ברכבת, האורכת כיום וחצי, זולה יותר, ומעשירה את נוסעיה בנוף טונדרה מהמם. עונת הצפייה בדובי הקוטב עם קפיאת הים קצרה ביותר, כשמונה שבועות בלבד. סיור נדיר יותר לצלמים מוצע לנקודה הצפונית ביותר לכף צ'רציל והוא מוצע לעשרה אנשים בלבד, בסוף נובמבר. לחובבי הרפתקאות אמיתיים, ניתן לצפות באמהות היוצאות ממאורות החורף עם גוריהן בחודשים מרץ אפריל. מי שפנוי רק בחודשי הקיץ, בחודשים יולי עד ספטמבר, בהם אין שלג, יכול גם הוא לצפות בדובים המשוטטים בשמורת טבע חופשיים, בעוד אורחי המלון מוקפים בגדר .

בהתאם לעונה אפשר לעבות את הסיור ולצפות בפלאי טבע נוספים - כמו לוויתנים, עופות נודדים, אריות ים, וזאבים. החבילות מותאמות אישית בהתאם לשטחי ההתעניינות, לזמן השהייה, לעונות השנה וכמובן לעלות. כאמור, הדרישה לסיורים רבה הסיורים מותאמים לכל אחד לפי דרגת ההתעניינות בדובים, לצלמים מקצועיים, אוהבי מלונות ועוד. בנוסף אפשר להוסיף למחיר החבילה הבסיסית סיורים בהליקופטר, ביקור במופע ריקודים אינואיטי מסורתי, ארוחת ערב טיפוסית, וסיורים שונים, כל תוספת לפי בחירת הלקוח.

יש להקדים ולהזמין לפחות שישה חודשים ואפילו שנה מראש. חברת דאג משווקת את הסיורים האלו ומציעה לרכוש ביטוח ביטול נסיעה ובריאות ייחודי, המכסה את עלות הנסיעה, עד לשישה חודשים מראש. לקבוצות - אפשרות להדרכה בעברית.

 

שיווק בלעדי בישראל:

ד.א.ג  ייעוץ נסיעות   galdug@orange.net.il      0544490266  036490022

לאתר של דפנה אהרוני פארן