20.10.2018
 
גרמניה: סיור בארץ האגדות

 

סיור בארץ האגדות

 

מאת עדנה קובי

 תרשמו לפניכם את השם פרידריכסהפן: עד לא מזמן היתה זו עיירה קטנה ולא כל כך מפורסמת בדרום מערב בווריה, שבסמוך לה נמצא נמל תעופה בינלאומי קטן המשרת בעיקר חברות לואו קוסט וצ'רטר. בימים אלה מתחילות לנחות בה טיסות שכר מתל אביב, אותן מפעילה חברת התעופה המבורג אינטרנשיונל, בשירותה של מארגנת השכר הישראלית קווי חופשה. בקיצור, פרידריכסהפן, בעלת המיקום האידיאלי סמוך לאגם קונסטנץ וקרוב למפגש הגבולות של גרמניה, שווייץ ואוסטריה, עתידה להפוך במהרה לאחד משערי הכניסה החשובים של המטיילים הישראלים במרכז אירופה.

קבוצת עיתונאים ישראלים, שיצאו לפני שלושה שבועות לסיור מרוכז, על קצה המזלג, ביעדי התיירות העיקריים  סביב אגם קונסטנץ, חזרו הביתה נפעמים. "זה כמו לצאת לטיול בארץ האגדות," דיווחה אחת המשתתפות. "את הנופים האלה העתיקו מגלויה, והדביקו את הציורים בשטח," ניסה משתתף אחר להסביר על מה ההתלהבות.

אכן, יש ממה להתלהב. ברדיוס קטן של כמה שעות נסיעה או הפלגה נפגשים הנופים שכל כך קוסמים לתייר הישראלי: פסגות האלפים המלבינות, פלגי המים המכסיפים, הירוק העמוק של היערות שאין להם קץ, ובתוך כל זה טירות מלכותיות עוצרות נשימה, עיירות מצוחצחות מימי הביניים עם אדניות גרניום בחלונות ופרחים בשלל צבעי הקשת. על הפרחים עוד נדבר בהרחבה בהמשך.

בחרנו להציג את חמש הסיבות הטובות ביותר לארוז מיד את המזוודות ולטוס לפרידריכסהפן. ברור שיש עוד כמה סיבות כאלה, אבל אותן כבר נשאיר לכם לגלות בעצמכם.

 

אגם קונסטנץ   

אגם קונסטנץ (Konstanz), המכונה גם בודנזה, או אגם בודן (Bodensee), הוא האגם הגדול בגרמניה, מקווה המים המתוקים השלישי בגודלו באירופה ואחד מאתרי הנופש החשובים במרכז אירופה. לאורך חופיו כפרים ועיירות ציוריים שתושביהם מקפידים לשמר את אופיים הכפרי מימים ימימה - בכל עיירה כיכר קטנה, כמה חנויות, בתי הארחה ומסעדה או שתיים. וזהו, הכל שקט ורגוע. אפשר להקיף את האגם ברכיבה על אופניים, סביב סביב, דרך שלוש המדינות השוכנות לחופיו, אפשר לעשות זאת ברכב ואפשר פשוט לצאת לשוט בו בסירה או במעבורת, לבקר באיים הזרועים לאורכו, כמו לינדאו או מאיינאו, להפליג דרומה לשווייץ או מזרחה לאוסטריה. בחודשי הקיץ פועל שירות מעבורת קבוע בין אתרי התיירות שלחופי האגם - העיר קונסטנץ, האיים מאיינאו ולינדאו, העיר ברגנץ שבאוסטריה ורורשך שבשווייץ.

 

אי הפרחים

שמו הרשמי הוא מאיינאו (Mainau), אבל כולם מכירים אותו כ"אי הפרחים". זוהי אחת האטרקציות המפורסמות באזור אגם קונסטנץ, שמושכת אליה לא פחות ממיליון מבקרים בשנה. ליתר דיוק: ממרס ועד סוף אוקטובר. על האי הקטן, סביב טירה מהמאה ה-18,  הוקם גן בוטני יפהפה. בתקופת הפריחה, בחודשי הקיץ, המראות וגם הריחות משכרים: מאות מינים של פרחים בכל צבעי הקשת מכסים את שטח האי כמרבד. גננים מסורים מעצבים מהם ציורים, פסלים ואפילו את מפת האגם והישובים סביבו.

בחממה סגורה פורח גן טרופי עשיר. חממה סמוכה משמשת כבית פרפרים, שבו המבקרים מטיילים בשבילי הגן כשסביבם מעופפים יצורים צבעוניים בכל צבעי הקשת.

במאיינאו דואגים לא רק לחוש הראייה וחוש הריח של המבקרים, אלא גם לחוש השמע: מדי סוף שבוע מתקיימות במקום הופעות של מוסיקה קאמרית או קונצרטים של מוסיקה ליתורגית.

 

סנט גאלן

בצידו הדרומי של האגם, מהצד השווייצי, גובל קנטון סנט גאלן (St Gallen). בירת הקנטון, גם היא נקראת סנט גאלן, היא עיר שווייצית במיטבה: שוכנת בעמק צר, בגובה של יותר מ-700 מטרים מעל פני הים, כשסביבה פסגות מושלגות. האטרקציה העיקרית בעיר היא הקתדרלה הגדולה והספרים העתיקים השמורים בה. הנזירים במינזר העתיק, שסביבו צמחה העיר, נהגו להעתיק ספרים מאז הקמת המנזר, במאה התשיעית, ובמקום שמורים היום עותקים שגילם מגיע עד אלף שנים (!)

טוב, לא חייבים לקרוא את כל הדיונים התיאולוגיים הכתובים בלטינית, באותיות שנראות די מוזרות לעין מודרנית. אבל להציץ לתוך ארונות הזכוכית ולהתרשם - מומלץ.

המדרחוב בעיר העתיקה של סנט גאלן הוא דוגמה יפה של עיירה שווייצית מלפני ארבע מאות או חמש מאות שנה. הבניינים מהמאות ה-15 עד ה-18 צמודים זה לזה לאורך הרחוב ומתוחזקים בצורה נפלאה, כמו במוזיאון.

אטרקציות לא פחות חשובות נמצאות מחוץ לעיר. למשל, העיירה אפנצאל, בקנטון הסמוך בעל שם זה, שם נולדה הגבינה המפורסמת. גם למפלי הריין בשפהאוזן הדרך מכאן קצרה.

 

ברגנץ

עוברים לאוסטריה. לחוף המזרחי של האגם נושקת האצבע המערבית הארוכה של אוסטריה. זהו חבל פוראלברג (Voralberg) שבירתו ברגנץ (Bergenz). מצידה האחד של העיר אגם קונסנטץ ומצידה השני נהר הריין - מיקום אידיאלי שהפך אותה כבר במאה ה-19 לאתר נופש מועדף על בני משפחות המלוכה של מרכז אירופה. גם היום ניכרים בה סימני הפאר, עם בתים מצועצעים, מדרחוב שוקק לחובבי שופינג ומעל הכל - פסטיבל הקיץ המתקיים בה מדי שנה, שבמרכזו יצירות של מוסיקה קלאסית.

למעוניינים: בקיץ זה עומדת לעלות במקום הפקה יוקרתית ומרובת משתתפים של האופרה "אאידה".

 

הטירה של לודוויג המשוגע

בחזרה לבווריה. בדרום הארץ, לא הרחק מהעיר פיסן (Fuessen), בנה לודוויג השני מלך בווריה את אחת הטירות המוזרות בתולדות האדריכלות. האיש, שעלה לכס המלוכה בגיל 19, בשנת 1864, ומלך  22 שנה עד שהודח (וכנראה נרצח) בהוראת ממשלתו, נחשב תמיד קצת משונה, בלשון המעטה.  בעוד העולם סביבו סוער, שכנתו מצפון פרוסיה תוקפת את שכנתו ממזרח אוסטריה, ואחר כך את צרפת, הוא העדיף להתרחק מענייני המדינה, הסתלק מבירתו מינכן, התיישב בכפר והכריז על עצמו "מלך הירח" - כיאה לקרוב רחוק (לדבריו) של מלך צרפת לואי ה-14, הלא הוא "מלך השמש".

הנושא היחידי שהעסיק אותו היה חלומות אדריכליים. הוא ביזבז את ההון המשפחתי על בניית כמה טירות מוזרות, ולגדולה שבהן העניק את השם נוישוונשטיין (יש לבטא: נוי-שוואן-שטיין), שפירושו "אבן הברבור החדשה". היא נבנתה אמנם בתקופה המודרנית אבל ביטאה את דעתו של לודוויג "איך באמת צריכה להיראות טירה של מלך קדמון". התוצאה היא מבצר בסגנון רומנסקי עם תערובת ביזארית של סגנונות ביזנטיים וגותיים. פנים הטירה מעוטר בציורים המתארים סצינות מתוך האופרות של ריכארד ואגנר, בן חסותו הנערץ של לודוויג השני.

עבודות הבנייה נקטעו עם הדחתו ומותו של המלך, ב-1886, ולא נשלמו מעולם. אולם גם מה שהספיק לבנות הוא היום אתר תיירות פופולרי.

למי שמגיע למקום ונדמה לו שהוא מכיר את המגדלים האלה מהיכנשהו - אכן נכון, וולט דיסני העתיק את מגדלי הטירה לסרט המצויר שלגיה ושבעת הגמדים, והמעצבים של פארקי דיסנילד שיכפלו אותם בפארקים השונים.

- - - - - - -

* המחברת היתה אורחת חברת "קווי חופשה"