ספא ללא הפסקה בגרמניה, סלובקיה ובודפשט
מאת נילי ארנועם
זה אולי לא נשמע אטרקטיבי להתעסק עם מחלות, בעיקר אם אתה סוכן נסיעות, אבל זה בהחלט עוזר לפרנסה, בעיקר כיום. במציאות הכלכלית הנוכחית נוסעים פחות, חושבים פעמיים על כל הוצאה בשקלים, יורו או דולר. אך תחום אחד נשאר בטוח: נסיעות לטיפולים למקומות מרפא שונים. יותר מזה, זוהי מסורת, זהו הרגל. מי שיצא פעם אחת קרוב לוודאי שיחזור וייסע כל שנה. זהו צורך הכרחי. איכות חיים ולא רמת חיים. יש כאן קהל מטרה של אנשים עם יכולת כספית וזמן פנוי היכולים להרשות לעצמם הרבה יותר מסוף שבוע הכל כלול. שבועיים שלושה בהם כלולים הרבה פינוקים וכל מיני הנאות החיים. טיולים, מופעים ואירועים תיירותיים - הכל אפשר להוסיף על בסיס אותה חבילה.
מכירת חבילות מרפא דורשת מסוכן הנסיעות הרבה יותר: יותר אחריות, יותר מקצועיות, יותר אמינות, יותר ציפיות שיש לנוסע כי מהנסיעה הזאת הוא יחזור אחרת. מה שהרופאים ומה שקופות החולים אינן מסוגלות, אולי יעשה זאת סוכן הנסיעות. זאת לא רק הנאה מן הנסיעה, אלא הטבה ממשית תקופה ארוכה לאחריה. יותר בריאות, יותר חיוניות, פחות כאבים ומגבלות גופניות. נכון, זה גם טיסות ומלונות, אבל יותר מכל זאת חבילה האמורה לענות על הצרכים רפואיים.
חיפשו נפט, מצאו מים
אתר אחד המשווק בארץ אך ורק על ידי חברת טופ-ספא הוא באד פוסינג, אתר המרחצאות הגדול ביותר באירופה: 2.6 מליון לינות של אורחים לשנה, 10 ימים לכל אורח בממוצע.
כמו הרבה דברים טובים אחרים, הכל מתחיל במקרה וכמו אצלנו בארץ, גם שם, בגרמניה, חיפשו נפט ומצאו מים שאפילו לשתיה לא התאימו. היום המים האלה, הפורצים מעומק של כ-1,000 מטר בחום של כ-60 מעלות, הם מכרה הזהב שעשה את באד פוסינג לאתר כל כך מבוקש. מרחק 150 ק"מ ממינכן, בקצה חבל בוואריה, ממש על גבול אוסטריה, נמצא המקום המקסים הזה שבו נבנו החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים כמה מאות בתי מלון, פנסיונים קטנים ודירות נופש להשכרה. זוהי עיירה קטנה, שלווה ורגועה, שתוכננה מראש אך ורק לצרכי הנופשים ואין בה כלל בנייני מגורים. התושבים המתפרנסים מן התיירות מתגוררים בשולי העיירה. שערו בדמיונכם: מדשאות, פארקים וגנים מטופחים ומאופק עד אופק. אגמים, ברבורים ושפעת פרחים צבעוניים. שדרות רחבות, כבישים, שבילים, מסלולי הליכה ורכיבה לאופניים. לכל המלונות חניות תת-קרקעיות ובקושי רואים מכוניות. לא עומסי תנועה ולא פקקי תנועה. המקום הוא גן עדן יציר כפי אדם. במרכז חנויות, בתי קפה, מסעדות ומקומות בילוי נעימים. אפילו הקזינו חבוי בתוך אחד הפארקים. מזג האוויר הנוח במקום בקיץ וגם בחורף מאפשר עונה כל השנה ועיסוקים ספורטיביים מגוונים גם באוויר הפתוח. הליכה, גולף, טניס, רכיבה על אופניים, דיג ועוד.
מלון הבית של טופ-ספא הוא מלון קניגסהוף, הנמצא בסמוך ליוהנסבאד, (Johanenesbad), אתר המרחצאות המרכזי של העיירה. זהו מלון גרמני טיפוסי. צנוע, נעים ואיכותי, המבוקש גם בזכות האוכל המעולה המוגש בו. לישראלים טוב לדעת, כי המזנון עשיר וכולל הרבה ירקות, בכל מיני אופני הגשה וטעמים. טריים, מאודים ומבושלים. גם הדגים, הבשרים, התוספות, העוגות והקינוחים שבמזנונים מבטיחים הנאה בכל ארוחה.
לכל מלון שירותי ספא וטיפולים, אך מה שיש במרחצאות של יוהנסבד אין בשום מקום אחר. פארק מים ושעשועים למבוגרים, כולל 13 בריכות, שש פנימיות ושבע חיצוניות, בריכת גלים, בריכה עם זרמי מים הסוחפים את הנכנסים אליה במסלול מפותל, בריכות ג'קוזי עם זרמי מים מעסים, בריכות עם מים בטמפרטורות שונות, והחוויה הגדולה מכולן, היא שהייה בבריכות החיצוניות עם המים המאוד חמים, בעת שיורד גשם או יורדים שלגים. המים מהבילים, האדים העולים מהם יוצרים מראה סוריאליסטי ייחודי. מי אמר שאי אפשר להירפא וגם ליהנות בעת ובעונה אחת? חוויה של פארק מים לגדולים.
אל המקום ניתן להגיע בהליכה מהמלון או בנסיעה (חינם!) באוטובוס השאטל. בצמוד למרחצאות נמצא גם בית מלון המיועד למטופלים במקרים יותר קשים, נכים על כסאות גלגלים ובעלי מגבלות ניידות אחרות. השימוש במרחצאות כלול במחיר החבילה והוא מעניק חוויה שהיא אמנם טיפולית, אך הנאה גדולה בצידה.
ואם כבר מדברים על הנאה, אז ערב פולקלור בווארי מקומי טיפוסי הוא דוגמה טובה. Haslinger, חווה חקלאית סמוכה, הפכה למיזם תיירותי גדול המסוגל לשרת אלפי אורחים בעת ובעונה אחת. אולמות, אולמות, מסעדות, מסעדות, תזמורות, תזמורות. בכל מקום לחוד ובכולם ביחד, אוכלים ובעיקר שותים, והרבה בירה, שעושה הרבה שמח, כמו במרתף בירה טיפוסי וריקודי שנות החמישים. הכל אותנטי, מקומי, לא הצגה לתיירים.
המיקום של באד פוסינג עושה אותה לנקודת מוצא לטיולים בסביבה. כ-100 ק"מ מזלצבורג ומלינץ, 250 ק"מ מפראג ורק 30 ק"מ לפסאו. העיר העתיקה המקסימה הזאת יושבת על מפגש שלושת הנהרות, הדנובה, האיל והזיל והיא אטרקציה תיירותית ידועה. על הדנובה משייטות ספינות תיירים, המראה מנקודת התצפית שבמעלה ההר, עוצר נשימה. שדות מרעה וכרי דשא במורדות הערים, ולמטה העיר הציורית, על סמטאותיה הצרות וכנסיה גדולה ומפוארת, עם חמישה אורגנים שאחד מהם הינו הגדול מסוגו בעולם. העיר נוסדה הרבה לפני הספירה ובמהלך הדורות נכבשה על ידי הרומאים והטורקים והייתה גם לנסיכות אוסטרית חשובה. תושביה התעשרו ממסחר במלח שהועבר על גבי שלושת הנהרות. כמויות המים הגדולות הנקווים אל שלושת נהרות אלה גרמו מידי פעם להצפות ולשיטפונות בהם הגיעו המים לגובה של כמה מטרים.
שוברים את הקביים
מבאד פוסינג, הנושקת לגבול אוסטריה, יצאנו לנסיעה אל פישטניי בסלובקיה, כשאנו חוצים את אוסטריה וחולפים בפאתי וינה. פישטני הוא אתר מרפא ידוע, שחלקו התיירותי מצוי על אי בנהר וה, וגשר להולכי הרגל מקשר אותו עם העיר המרכזית, שהיא בעצם עיירה מנומנמת שטרם התעוררה אל המאה ה-21, וגם זאת לטובה. מה שלא ידוע, היא העובדה שמאז 2006 העיר כרתה ברית ערים תאומות עם אילת.
בתי המלון על האי, בחלקם כבר עשו את כברת הדרך הדרושה אל העת החדשה, משמע, שיפוצים כלליים יסודיים, חדרים מודרניים ונוחים, מסעדות, חנויות וכל מה שדרוש לתייר המערבי. אותו תייר מגיע לכאן אך ורק בגלל הטיפולים. 20-30 טיפולים הכלולים בחבילה, שנקבעים לאחר בדיקה ושיחה עם רופא במקום. (רצוי להביא בדיקות רפואיות קודמות, צילומי רנטגן וכו'). בתי המלון ספלדיד, אספלנד, פאלאס וגראנד מחוברים ביניהם ברצף של קליניקות, חדרי טיפולים, מסאג'ים בריכות ועוד. בקצה האחר של האי מלון טרמיה פאלאס העתיק והמפואר, וגם לו צמודים מבנים עתיקים ומפוארים המשמשים כמרחצאות ולטיפולים. בראשית המאה הקודמת, הגיעה לכאן אצולת הקיסרות האוסטרו-הונגרית ומאז שומרים המבנים על תפארת הימים הטובים ההם. האי כולו ירוק, עם מתקני ספורט וגולף ובתי המלון משתדלים להנעים את זמנם של האורחים באירועי בידור, מופעים, זמרים, תזמורות וריקודים.
לטופ-ספא נציג קבוע במקום כל עונת הקיץ ובאמצעותו ניתן לרכוש, במחירי עלות, כרטיסים למופעים גם בברטיסלבה, עיר הבירה של סלובקיה (מרחק 80 ק"מ), לטיולים ועוד. הוזמנו לערב פולקלור לתיירים בעיירה הקטנה קרקובני Krakovany) ), עם גבינות וטעימת יינות מן היקב המקומי ומופע אותנטי של משפחה כפרית על כל דורותיה, שבריקוד , בנגינה ובזמר, סיפרו על טקסים ואירועים חגיגיים. חילופי עונות השנה, עבודות האדמה, מנהגי חיזור, אירוסין, נישואין, הולדת ילדים ועוד. הכל בבגדים צבעוניים רקומים, בצבעים ססגוניים, המשמשים אותם גם בימים אלה באירועים מסורתיים. הסמל המסחרי של פישטני , הלוגו (בעברית - סמליל) הוא אדם השובר קביים. בא עם ויצא בלי.
גם אם לא נגזים בציפייה לניסים ונפלאות ולרפואה שלמה ומלאה הרי שגם הטבה ניכרת לתקופה מסוימת, מצדיקה את הנסיעה. אי אפשר להתווכח עם עובדות. מטופלים חוזרים ושבים למקום אלה ואחרים מידי פעם בפעם. לטיפולים וגם להנאה. זכינו להתנסות בטיפולים, כולל טיפול בבוץ. זה אולי לא נשמע או נראה אטרקטיבי, אבל זה חלומי. לרבוץ בתוך בוץ. בוץ שנלקח מן הנהר ובמשך לפחות שנה נמהלים בו מים תרמו-מינרליים. הבוץ השחור סופח את כל החומרים הנמצאים במים, באופן מרוכז והוא מהווה טיפולי רב עוצמה, "בוץ פורטה". המטופל נעטף בכמה שכבות גומי, צמר ובד, ובעודו שוכב על מיטה, מטביעים אותו בכמות גדולה של בוץ רך וחם. לאחר זמן מה שעובר כחלום ושטיפת הבוץ במקלחת חמה שוב נעטף המטופל בשכבות בד, למנוחה והתאוששות. כל הטיפול עשוי לקחת כשעה וזוהי ממש חוויה מיוחדת וממומלצת, כאילו שיקעו אתכם במטבל חמים של שוקולד למריחה.
עיר ובליבה אי
מפישטני, פחות מ-3 שעות נסיעה נעימה ואנחנו בבודפשט. הונגריה ידועה בזכות מעיינות המרפא שלה עוד מתקופת הרומאים והחמאמים מימי הטורקים (המאה ה-15) שאת שרידיהם ניתן לראות במקומות רבים בעיר. ידוע שהעיר בודפשט מורכבת משני חלקים, בודה ופשט, שהדנובה מפרידה ביניהן. ובכן, יש חדש. לדברי המדריך, בחור צעיר, ישראלי שהגיע להונגריה כילד, העיר בנויה משלושה רבעים: בודה הישנה, בודה החדשה ופשט. גם החדשה היא כבר בערך בת אלף שנה. הכל יחסי. ידוע גם כי בלב נהר הדנובה יש אי. ובכן, יש חדש. פעם היו כאן שלושה איים ששרצו ארנבים. לאחר שחוברו יחדיו נודע האי בשם מרגיט איילנד. אפילו אחת האטרקציות התיירותיות העיקריות, מצודת הדייגים, נקודת התצפית הטובה ביותר על הדנובה ועל העיר, שנראית כל כך עתיקה, היא בעצם חדשה, עוד לא מלאו לה 90 שנה.
בשנת 1873 הוקם על האי מרגיט מלון גראנד המפואר, היום ברמה של ארבעה כוכבים סופריור. לידו נמצא מלון טרמל, באותה רמה. האי כולו הוא פארק ירוק, שאורכו 2.5 ק"מ עם מתקני נופש ושעשועים, שבילי הליכה, רכיבה וכדומה. האי מחובר אל העיר באמצעות שני גשרים המאפשרים גם כניסת כלי רכב.
בסמוך למלון טרמל נמצא האמפוריום, מבנה מרחצאות וטיפולים משוכלל. ביניהם ובין מלון גראנד מצוי מעבר תת-קרקעי, המקשר ביניהם ונותן מענה כנגד פגעי מזג האוויר. גם כאן זכינו לפינוק, טיפול מסג' על פי בחירה. מי שכבר שבע ממסג'ים, או שאינם חביבים עליו כלל, יכול להתנסות בחוויה אחרת, ללא מגע יד אדם - מערת מלח ואפילו מלח מים-המלח. נכנסים לחדר שכולו מלח, דמוי מערת נטיפים, מתרווחים על כסאות נוח, נכרכים בשמיכות ונשלחים כך אל עולם שכולו טוב.
העלטה יורדת, עם חשיכה כוכבים מנצנצים ממרום. אדום-ירוק-כחול, והדממה מוחלטת. לפתע, מרחוק, אי שם, נשמע ציוץ חרישי של ציפור. מהצד האחר של המערה נשמע צפצוף מענה של ציפור אחר. אט אט פה ושם, מצטרפים עוד ציפורים למקהלה עליזה. אבל, רגע, מה זאת הרוח? האם גשם החל לטפטף? ורחש הגלים. ומפלי המים? בקיצור, עובדים עליכם בעיניים. זהו דמיון מודרך, דמיון מופרך, העיניים עצומות, אבל האוזניים שומעות הכל והמוח מדמיין. אתם שקועים בכיסאות הנוח, אבל מרחפים אי שם בקצווי תבל, בעולם אחר.
מקומות המרפא בבודפשט מדגימים אפשרות טיפולים בסגנון אחר, עירוני יותר. ביקרנו גם במלון הליה הנמצא על שפת הדנובה, בצד של פשט, המאפשר נגישות יותר גדולה לחיים התוססים של העיר. מלונות אלה משתייכים לרשת מלונות דנוביוס, המפעילה 56 מלונות בחמש מדינות, גם את המלונות שבפישטניי, סלובקיה. על נפלאותיה וחמודותיה של בודפשט כבר ידוע לכל. הדנובה הכחולה, הגשרים המחברים את חלקי העיר, בנין הפרלמנט המרשים ובית הכנסת המפואר, שדרות, ככרות, שווקים, בתי קפה ומסעדות, פסטיבלים, אירועים תרבותיים ועוד ועוד. העיר יפהפיה וכולה אטרקציה תיירותית ראשונה במעלה, המאפשרת שילוב של תיירות, עם נופש ומרפא.
הוזמנו על ידי לשכת התיירות של הונגריה להתארח בערב פולקלור במסעדה הנמצאת בתוך קטקומבות יין. 13 מרתפי יין שאורכם כ-6 ק"מ שנחצבו בסלעי אבן הסיד. שם גם ראינו את חבית היין הגדולה ביותר בעולם. תכולתה למעלה ממאה אלף ליטר (102.230 ליטר, ליתר דיוק), אורך החבית למעלה מ-6 מטר, קוטרה בקצוות כ-4.7 מטר ובטן החבית בקוטר של 5.8 מטר. משקל חישוקי הברזל החובקים את החבית כ-4 טון ומשקל החבית כולה, כ-18 טונות. על כל אורח מולבשת גלימה בצבע שחור או אדום, ואנו נראינו כעדת כמרים, נזירים או אבירים מימי הביניים. מתקבלים בפוגצ'ה, מין מאפה מלוח בניחוח גבינה צהובה ומתחילים בטעימת יינות אדומים ולבנים מכל מיני סוגים, יבשים ומתוקים. המסעדה עצמה גם היא חצובה בבטן האדמה ובתוכה חביות יין גדולות המשמשות כתאים פרטיים, עם שולחן, כסאות וקישוטים מקומיים אופייניים, כמו פרוות ועוד. הארוחה היא הפנינג, כולל מופע של להקה צוענית, רקדנים בלבוש מסורתי ובישול עצמי על כירה במרכז המסעדה, אליה יוצקים הסועדים פריטי מזון שונים, מערבבים בכף עץ ארוכה ואת התערובת המתקבלת יוצקים לקערות ומחלקים לאורחים. תאמינו או לא, מה שנכנס לסיר האדיר נראה קצת בלגן, אבל מה שיוצא ממנו, זה ממש מעדן. כל האוכל הזה הוא רק ליווי ליין. היין נשפך כמים, עד לא ידע. תחרויות שתייה נערכות בין הנוכחים. מי יהיה מסוגל לגמוע כמויות משקה גדולות יותר. המתחרים מוזמנים אל הבמה והם מושקים ביין על כורחם, עד שהיין יוצא להם מן האוזניים ומן העיניים. לאחר מכן עובר מלצר בין השולחנות, נושא על כתפו מיכל יין ועם צינור באורך של כמטר וממרחק גם כן של כמטר, מזלף יין הישר אל פיותיהם הפעורים של האורחים. זהו שר המשקים. כך הוא עובר מסועד לסועד, ובלי לאבד טיפה, בלי להחטיא את המטרה, את הפה הפתוח לרווחה, הוא מצליח להשפריץ כמויות יין שלא יאומנו, והשמחה רבה.
(הכותבת היתה אורחת טופ-ספא, מבית טופז טורס, חברת אל על ולשכת התיירות ההונגרית בישראל)