עשרה דברים שכדאי לדעת על דבלין
מאת יוסי זילברמן
נסענו לאירלנד לחגוג את חג פטריק הקדוש שהוא חגם הלאומי של האירים. הפסטיבל המסורתי נמשך ארבעה ימים ושיאו ביום ה-17 במרס, שהוא יום פטירתו של פטריק, בתהלוכה גדולה המשתרכת לאורך של כשלושה ק"מ ברחובות עיר הבירה דבלין.
1. קודם כל, כמה מילים על פטריק הקדוש: פטריק, שחי במאה החמישית, נולד כבריטי רומי, הגיע לאירלנד כשבוי והיה בה עבד כשש שנים. בחזיון שנגלה לו בחלום ציווה עליו האל להפיץ את הנצרות באירלנד, שהיתה עדיין ברובה עובדת אלילים. פטריק עשה זאת בהצלחה רבה והפך את הכנסיה של אירלנד לחלק מהכנסיה הנוצרית באירופה, שמרכזה ברומא. לפי המסורת, פטריק גירש את הנחשים מאירלנד וקבע את עלה התלתן המשולש, סמל לשילוש הקדוש, לסמלה של אירלנד. החג, שהוא נוצרי קתולי, נחגג על ידי יוצאי אירלנד בכל ארצות הפזורה, בעיקר בארצות הברית.
2. כעת, על המצעד: הנושא המרכזי במצעד השנה היה "השמיים הם הגבול". במשך כשעתיים צעדו כאלפיים משתתפים, שילוב של מבוגרים וילדים, כולם חובבים ומתנדבים, להקות ריקוד בתלבושות ססגוניות, קבוצות שנתנו ביטוי לאגדות ולהווי אירי מסורתי, להטוטנים, אופנוענים, כוכבי ספורט פופולרי ותזמורות כלי נשיפה שהזכירו לי את תזמורות מכבי האש בישראל בשנות החמישים. דגש מיוחד ניתן השנה לייצוגם של בני קבוצות אתניות חדשות באירלנד, כסמל ל"פיוז'ון" - ההעשרה של התרבות והחיים האיריים על ידי שילוב של מהגרים מארצות אחרות.
נראה שכל העיר דבלין, על חצי מיליון תושביה, תושבי מחוזות אחרים באירלנד ועוד אינספור תיירים באו לחזות במצעד. כולם הצטופפו וגדשו את הרחובות, רבים מהם צעירים וכן משפחות וילדיהם, כולם דאגו להצטייד בפריטי לבוש בצבע הירוק, שהוא הצבע הלאומי של אירלנד, כמו כובעים מיוחדים, או צעיפים וחולצות עם סיסמאות כמו "נשק אותי, אני אירי/אירית". אני לא ניסיתי.
3. לטייל בדבלין: בתום המצעד ממשיכים מאות אלפי החוגגים לשוטט שעות במרכז העיר שהופך למידרחוב ברעש והמולה והשמחה רבה. בארבעת ימי הפסטיבל מתקיימים ברחבי אירלנד ובדבלין אירועים רבים נוספים בתחומי המוסיקה, הקולנוע והפולקלור. כשמזג האוויר סביר (במונחים אירים) אפשר לראות משפחות רבות מבלות בפארקים הפתוחים והירוקים. אנחנו זכינו במזג אוויר אידיאלי, בין 8 ל-12 מעלות בשעות היום עם שמיים קצת מעוננים עד בהירים, תחילת האביב כפי שהגדירו הדבלינאים. בעוד אנחנו הישראלים היינו זקוקים עדיין לסוודרים ומעילי רוח, הצעירים ובעיקר הצעירות האיריות שוטטו להן בחולצות טי קצרות וחצאיות מיני.
4. מה עוד בדבלין: במונחים אירופיים זו עיר קטנה יחסית ומרבית אתריה נמצאים בטווחים של הליכה - רחוב הקניות הראשי או'קונל (O'CONELL), המדרחוב גרפטון (GRAFTON), רח' טמפל שבו ריכוז של פאבים, או הפארק הקטן והצבעוני סנט סטיוונס שבמרכז העיר. אפשר ואף רצוי להיעזר בשירות האוטובוס המיוחד, בקו האדום ובקו הצהוב שבו ניתן לערוך נסיעה בהמשכים (HOP ON HOP OFF). תמורת 15 יורו ל-24 שעות יכול הנוסע לעלות ולרדת בעשרים תחנות הצמודות לאתרים החשובים, לבקר בהם ואחר כך להמשיך לאורך המסלול המעגלי.
כמה מהאתרים הבולטים: המתחם של טריניטי קולג', שהוא האוניברסיטה המרכזית של אירלנד, הקתדרלה על שם פטריק הקדוש, הטירה של דבלין, מבשלת הבירה של גינס, פניקס פארק וגן החיות שבתוכו.
5. הוויקינגים: במאה השמינית לספירה פשטו הוויקינגים גם על אירלנד. בכפר הדייגים שבו נחתו הם מצאו אגם קטן עם מים כהים מאוד, בלשונם: DUV LIN. וכך הם קראו למקום שהפך להיות לימים העיר דבלין (DUBLIN). על ההיסטוריה, ההשפעה ואורח חייהם של הוויקינגים אפשר לראות במוזיאון דוביליניה (DUBILINIA). לא רחוק משם נמצאת הטירה של דבלין, ובסיור של 45 דקות אפשר ללמוד על ההיסטוריה וההשפעה האנגלית באירלנד עד לקבלת העצמאות ב-1922. מתחת לטירה נמצאים שרידים מהתקופה הוויקינגית.
6. בירה גינס: אתר המבקרים המזוהה ביותר והפופולרי בדבלין הוא מבשלת הבירה המפורסמת של גינס (GUINESS), החוגגת בשנה זו 250 שנים להיווסדה. ארתור גינס הקים אותה ב-1759, בהשקעה של מאה ליש"ט בלבד. כיום המותג גינס מוכר כ-10 מיליון כוסות ביום בכ-150 מדינות. כשליש מכמות זו מיוצר כל יום במפעל בדבלין. ביסודה זו בירה בגוון כהה ואדמדם המורכבת ממים, שעורה, כישות ושמרים המתבשלים יחד בדוודים עצומים בתהליך סודי וייחודי. מרכז המבקרים נפתח בשנת 2000 והוא ממוקם בבניין בן שבע קומות שבעבר שימש כחלק מהמפעל הגדול.
המבקרים מקבלים הסבר מפורט עם מיצגים ויזואליים על תהליכי ייצור הבירה ומרכיביה, על ההיסטוריה של המבשלה והתפתחותה, מיגוון מכרזות הפרסומת שלה ואוסף מגוון של הבקבוקים בהם שיווקו את הבירה ברחבי העולם. המבקרים יכולים גם לקבל תדרוך מהיר כיצד יש למזוג את הבירה לכוס באופן האופטימלי. סיום הסיור הוא בבר בקומה השביעית בלגימת כוס בירה גדולה תוך כדי תצפית פנורמית מלאה על דבלין. הביקור עולה 15 יורו. במהלך שנת היובל צפויים במקום אירועים חגיגיים רבים.
אגב, ספר השיאים של גינס הוא פרי רעיון ויזמה של סיר יו ביבר, שהיה המנהל של גינס. הספר פורסם לראשונה ב-1955.
7. ספרים: חובבי הספרים וכתבי יד ימצאו עניין רב בשתי ספריות. הראשונה, זו של טריניטי קולג', שבה באולם גבוה וארוך (65 מטר) שוכנים כמאתיים וחמישים אלף ספרים. בקומת הקרקע מוצגים כתבי יד עתיקים מראשית תקופת הנצרות באירלנד והבולט בהם הוא הספר קלס (KELS).
הספריה השניה על שם צ'סטר ביטי ממוקמת מאחורי הטירה של דבלין ובה אוספים של ספרי דת וכתבי יד עתיקים במיוחד איסלאמיים ובודהיסטים.
8. מחוץ לדבלין: לכמה מהאתרים הסמוכים לדבלין כדאי לצאת לטיול של כמה שעות ברכב פרטי או במאורגן. בגני פאוארסקורט נשתלו החל מ-1740 שתילים של כמאתיים פרחים וצמחים שונים, בהם גן איטלקי וגן יפני וביניהם מצוי בית קברות קטן לבעלי חיים כשעל מצבותיהם רשומות הקדשות מבעליהם בני האדם.
לא רחוק משם, בגלנדלוך (GLENDLOUGH) יש מרכז מבקרים ומחוצה לו שרידי כנסיות וקברים ומגדל מחט גבוה וצר - שרידים מהתרבות הנוצרית הקלטית מהמאה השישית. חובבי הלכת יכולים לקנח בצעדה בחורשה היפה שבין שני האגמים שבמקום.
9. איך להגיע: בשנים האחרונות מפעילה ארקיע בחודשים יולי ואוגוסט טיסה שבועית אחת ישירה לדבלין. בשאר חודשי השנה צריך לטוס דרך תחנת מעבר באירופה באמצעות אל על וחברות התעופה האירופיות המגיעות לדבלין. צריך כמובן לבדוק את זמני הקישור עם טיסות ההמשך, מחירים וכו'. אנחנו טסנו בלופטהנזה דרך פרנקפורט, כשזמן המעבר בין הטיסות היה שעה וארבעים וחמש דקות.
10. מי שמתקשה לחכות עד לחגיגות הבאות של חג פטריק הקדוש בעוד כשנה (17 במרס), כדאי שיתכנן טיול בדבלין ובחלקיה הירוקים והיפים של אירלנד כבר כיום, כשהאביב בשיאו ובעקבותיו צפויים הימים הארוכים של הקיץ האירי.
(הכותב היה אורח של לשכת התיירות האירית)