לאס וגאס: 40 מיליון מבקרים נלהבים בשנה
מאת אסתר ברנע
מאת tx,rאיך זה קרה לה, לנבאדה, המדינה המדברית בדרום מערב ארה"ב, שיופיה הטבעי עוצר נשימה ממש, איך קרה דווקא לה שבה הוקם ג'ונגל הניאון המלאכותי והמוזר הזה הנקרא לאס וגאס, המושך אליו 40 מיליון מבקרים נלהבים בשנה? איך הפך המקום, שתושביו הלבנים הראשונים היו בני כת המורמונים החסודים, לעיר חטאים שאין דומה לה? איך היתה מאחד המקומות הנידחים ביותר והאחרונים שנתגלו ברחבי ארה"ב, לבירת הבנייה המטורפת והמלאכותית שכולה חיקויים, שכולה זיופים, שכולה "כאילו", ששום דבר בה אינו מקורי ושאורחיה מאוהבים בה בכל זאת עד כלות
מתחנת רכבת ל-130 אלף חדרי מלון
התשובות לשאלות אלה אינן ממש ברורות, אבל עובדה: לאס וגאס, שנוסדה רק ב-1905 כתחנה על מסילת הרכבת שנבנתה בין סולט לייק סיטי שביוטה ללוס אנג'לס שבקליפורניה וקיבלה חיזוק רציני מבניית סכר הובר הסמוך, צמחה כבר מראשיתה בקצב מסחרר שהלך וגבר עם השנים, ועד היום היא נראית כאתר בנייה גדול שהעגורנים שולטים בקו הרקיע שלה. 40 אלף חדרי מלון הולכים ונבנים בה ממש בימים אלה, כתוספת ל-130 אלף החדרים הקיימים בעשרות בתי המלון הענקים שגודלם מהמם את האורחים ממש כפי שהממו הפירמידות את תושבי מצריים העתיקה, או הקתדרלות הגדולות את המאמינים באירופה. והם לא רק ענקים, הם גם נראים בדיוק כמו בעולם העתיק: רוצים לראות פירמידה מצרית, או אולי את תעלות ונציה ופיאצה סן מרקו, את מגדלי מנהטן, טירות אבירי ימי הביניים, או את מגדל אייפל? אפשר לבחור, להשתאות, לצחוק, לאבד חושים, לא להאמין ואולי דווקא להאמין ולחשוב שזהו הדבר האמיתי - וזהו, כבר ראינו, אז לא צריך לטרוח ולנסוע לפריז או לרומא.
העיר ללא הפסקה הזו מציעה למבקריה אין סוף של בילויים, קניות, אוכל ויותר מכל - הימורים. והאמת, ההימורים הם כאן שם המשחק. כל המבנים הגרנדיוזיים המפארים אותה אינם אלא בתי קזינו ענקיים הפועלים 24 שעות ביממה על אורותיהם המנצנצים, שקשוק האסימונים וצלצול הפעמונים, וסביבם בתי אוכל ושתייה, אולמי מופעים וחנויות.
ואכן, תשעה מכל עשרה מבקרים בעיר מבלים בהם שעות ארוכות כל יום בתקווה שהנה הנה יתגשם להם חלום ההתעשרות הקלה. ראינו אותם בחצות הלילה, יושבים ליד מכונות המשחק או ליד שולחנות הפוקר, הבלק ג'ק והרולטה. ראינו אותם יושבים עדיין בשש בבוקר כשעיניהם טרוטות וידם עוד מושכת בידית המכונה. ואין מצב שאין מכונות בסביבה. מחכה לרכבת? בבקשה - בינתיים משוך קצת בידית. יוצאת לטיסה? גם בנמל התעופה תוכלו לשחק. העיקר שמסחטת הכספים הענקית הזו תמשיך להסתובב.
פירמידה מצרית, תעלות ונציה או מגדל אייפל
לאורך 6 הק"מ של ה"סטריפ" (לאס וגאס בולווארד) ניצבים כמה מבתי המלון הגדולים בעולם, כל אחד וההפתעות הייחודיות וההזויות שלו. כמו למשל ה"ונישיאן" (4,000 חדרים), שהוא החיקוי האולטימטיבי של ונציה על תעלותיה, עם גונדולות וגונדוליירים המנעימים בשירת "או סולה מיו", פיאצת סן מרקו. או קחו למשל את ה"פלמינגו" (3,642 חדרים) הזועק בוורוד כשעופות פלמינגו משוטטים בגנו; או את "סיזאר פאלאס" (3,338 חדרים), שהוא פנטזיה יוונית-רומית עם הקולוסיאום, פסלי שיש (חיקוי, חיקוי), מזרקות ופרסקאות ומלצריות בגלימות יווניות; או את "פריז" (2,816 חדרים) עם מגדל אייפל ממנו אפשר להשקיף על אורות ה"סטריפ" וגם על שער הניצחון, הלובר והאופרה שלרגליו; את "בלאג'יו" (3,933 חדרים), המחקה את הכפר המקסים בשם זה שעל גדת אגם קומו באיטליה; את "אם-ג'י-אם גרנד" (כנראה הגדול מכולם, עם 5,044 חדרים) הנשמר בכניסה על ידי פסל הברונזה הגדול ביותר בארה"ב, האריה השואג - לא זה מתל-חי אלא הקמע הידוע של חברת הסרטים אם-ג'י-אם; "ניו יורק ניו יורק" (2,024 חדרים) עם מגדלי מנהטן, גשר ברוקלין ופסל החירות; "אקסקליבר", זוועה ימי ביינימית המזכירה יותר מכל את דיסני לנד על צריחי ארמונותיו; "לוקסור" (4,441 חדרים) שהוא פירמידה שחורה, מסיבית, בת 30 קומות, שעל חזיתה (המשמשת גם מגרש חניה) שומרים ספינקס שגובהו עשר קומות ואובליסק, ובתוכה פסלים וכתבי חרטומים המעטרים את הקזינו כמובן; או המלון הדרומי ביותר, ה"מנדליי ביי" (2,791 חדרים) שבו, לא תאמינו, אגם מלאכותי ענק (כן, בלב מדבר נבאדה) עם גלים בגובה שני מטרים, שונית כרישים ואקווריום נפלא שבו 2,000 יצורים ימיים. וזהו רק מבחר מהאשליות הטומנות בחובן את העיקר - את אולמות הקזינו הענקיים.
ניסיון לטייל ברגל בין בתי המלון התיש אותנו לחלוטין, אז התחלנו לנצל לשיטוטינו את המונורייל של לאס וגאס, הנוסע לאורך 6 הק"מ של ה"סטריפ", עם שבע תחנות כמעט ליד כל אחד מהמלונות הגדולים ומהאטרקציות החשובות. המונורייל, שהתחיל לפעול לפני 13 שנה, הוא אחת ממערכות ההיסעים המתקדמות בעולם. הקרונות הנוחים ממוזגי האוויר מגיחים (ללא נהגים) אל התחנות כמו טילים. הם מגיעים כל רבע שעה והמחיר: נסיעה בודדת עולה 5 דולר, שתי נסיעות 9 תשעה דולר ושש נסיעות - 20 דולר.
מלונות ה"סטריפ" הם הידועים והנוצצים יותר, אך כדאי לדעת שיש גם מלונות אחרים, זולים קצת יותר, וגם מוטלים, אם בדאון טאון, מרכז העיר המקורי הנמצא במרחק שלושה ק"מ מה"סטריפ", ואם באזורים אחרים של העיר. בכל מקרה, בבתי המלון של וגאס התכוננו לשלם עבור כל שירות קטן, אם זו הכספת בחדר, שבכל מקום בעולם ניתנת כשירות מובן מאליו ופה היא עולה 3 דולר ליום (!), או אם תבקשו קומקום לקפה ותה לחדר, גם עבורו תתבקשו לשלם ולא מעט.
הבידור הטוב בעולם
במשך עשרות שנים הייתה וגאס ידועה במופעי הבידור שלה. זמרים כמו פרנק סינטרה האחד והיחיד, סמי דייויס ג'וניור המוכשר כשד, אלביס פרסלי האגדי ועשרות המחקים אותו הופיעו בה בקביעות. הם, כמו בדרנים אחרים ונערות מקהלה היו סמלי התרבות היחידים שלה. בשנים האחרונות השתנתה קצת התמונה, כשלקיטש הידוע ולמופעי הבידור (חלקו מצויין ממש, כמו קרקס השמש" המופיע בשלושה מלונות שונים בעיר, מופע "האנשים הכחולים", "הפנטום" או פולי ברז'ר" שאולי לא כל כך מצויין אבל משתתפות בו נערות מהממות ביופיין) נוספו מנות רציניות של תרבות ואמנות. גלריות לאמנות נמצאות בבתי המלון הגדולים, כמו למשל ב"בלאג'יו", ב"מנדליי ביי" או במלון "הסלע האדום", אבל גם בספרינג פריזרב, המרכז החדש לאטרקציות תרבותיות והיסטוריות שנחנך ב-2007 ובו מוזיאונים היסטוריים, גלריות, קונצרטים, הצגות תיאטרון, מוזיאון נבאדה העתידית, גן בוטאני ועוד. מוזיאונים אחרים בעיר מתאימים יותר לתדמית הישנה שלה ובהם מוזיאון הניאון עם אוסף שלטי ניאון קלאסיים משנות הארבעים של המאה ה-20 ואילך, מוזיאון הפסנתרן הידוע ליבראצ'י, שעד שלא תראו אותו לא תוכלו לתאר לעצמכם את התלבושות, המכוניות והפסנתרים המטורפים שהיו שייכים לו והמוצגים בו, וכמובן מוזיאון אלביס-א-ראמה, שבו אוסף עצום של חפצי הזמר. אגב אלביס פרסלי - הוא עדיין הדמות המזוהה ביותר עם וגאס ו"המלך" הבלתי מעורער שלה, כשברחובות ניצבים מונומנטים לזכרו בדמות גיטרות ענק. בכניסה למלון לאס וגאס הילטון עומד פסל ברונזה בן דמותו ולצדו שלט המספר את ההיסטוריה ההילטונית שלו, הכוללת שמונה שנים של הופעות בלעדיות, 837 הופעות רצופות שנמכרו כולן ו-2.5 מיליון איש שצפו בו!
הרי את מקודשת - בדרייב אין
אם תיתקלו במקרה ביפהפיות בשמלות כלה לבנות, לראשיהן הינומות מרפרפות ובידיהן זרי פרחים, דעו לכם שהן אינן חלק ממופעי הבידור אלא כלות אמיתיות. זהו עוד אחד מסודותיה של וגאס. ושאלתי את עצמי למה דווקא כאן מעדיפים זוגות רבים כל כך (יותר מ-100,000 זוגות בשנה) לקשור את חייהם זו בזה. חלק מהחתונות הם אירועים ספונטניים שפשוט קורים לזוג תוך בילוי בעיר. אצל אחרים החתונות מתוכננות ורבות מהכלות אפילו מביאות איתן להקה שלמה מחברותיהן הטובות לבילוי משותף בימים האחרונים שלפני... ההליכים לפני טקס הנישואין קצרים ופשוטים וכל מה שצריך להציג בלשכה למתן רשיונות נישואין הוא אישור ששני בני הזוג עברו את גיל 18. יש כבר רישיון? עכשיו אפשר לבחור באחד מעשרות המקומות והאפשרויות בהם אפשר להתחתן - כל זוג וטעמו: חושקים במסע בין הכוכבים? או אולי חולמים שיחתן אתכם כפיל של אלביס פרסלי? מעדיפים טקס מסורתי קצת יותר? מעוניינים באירוע אלגנטי באולם מהודר, בחיק הטבע, או הרפתקני, במסוק, בשיט או בלימוזינה? ואולי פשוט לגמור עניין בלי לצאת אפילו מהמכונית (מין דרייב אין שכזה)? כל האפשרויות פתוחות והרי אתם נשואים כדין.
שופינג הוא עוד אחד הבילויים המוצעים כאן. וגאס מלאה חנויות יוקרה בבתי המלון ובמרכזי קניות מהודרים, כמו ה"פשן שואו" האלגנטי בו נמצאים, בין היתר, הסניפים המקומיים של מייסיס, בלומינגדיילס, ניימן מרכוס, סאקס פיפט אווניו וגם של אפל). רק מה, אלה משרתות כמעט רק את עשירי העולם ואת היפנים. רוב האנשים שאני מכירה (גם אמריקאים) מסתכלים ובודקים ולבסוף קונים איפה? בחנויות העודפים. תוך רבע שעת נסיעה באוטובוס ממלון הילטון, מגיעים אל חנות העודפים "פרימיום אאוטלטס", שם בתנופה אחת של שעתייים אפשר למלא את המזוודות בפריטי לבוש, כולל מותגים, לכל המשפחה, נעלים, תיקים ומה לא. והמחירים? נו, השנה, עם שער הדולר המתנדנד, לנו הישראלים הם ממש מציאה. מרכז עודפים נוסף בווגאס הוא "לאס וגאס אאוטלט סנטר". גם הוא אתר פופולארי אצל האמריקאים.
ואם נמאס לכם קצת אחרי יומיים שלושה מההמולה, ההימורים, הבידור וכל היתר, ואתם מחפשים קצת "נבאדה אמתית", הרי שממש קרוב לווגאס (32 ק"מ מערבה ל"סטריפ") נמצא קניון הרד רוק, שסלעים אדומים מתנשאים בו לגובה 900 מטר וכביש נופי מעגלי, באורך 20 ק"מ עובר בין צוקים דרמטיים בני 65 מיליון שנים, גבעות חול מאובנות, פרחי מדבר מקסימים וציורי סלע עתיקים של האינדיאנים בני המקום. כדאי לעצור במרכז המבקרים ולצפות בתצוגות המעניינות שבפנים, ואת צבי המדבר שבחוץ. זוהי נסיעה מקסימה לשעות אחר הצהריים, שאפשר לעשותה ברכב שלכם, או עם אחת מחברות הטיולים הפועלות בווגאס.
נסיעות ארוכות יותר בסביבה הן לאגם מיד ולסכר הובר, לעמק האש עם תצורות הסלע הפנטסטיות שבו; לקניון אלדוראדו שם, במכרות הזהב הישנים קמה לתחייה ההיסטוריה הצבעונית של המערב; ואפילו לטיולים של יום אחד שלם אפשר לצאת מכאן, כמו לעמק המוות ולפארק הלאומי ציון, או אל הגדות הצפונית או המערבית של הגרנד קניון. ולא תפסידו כלום. כשתחזרו בערב לווגאס כל בתי הקזינו עוד יחכו לכם.