20.11.2017
 
טיול משפחתי לאוסמניה

 

 

טיול משפחתי לאוסמניה

 

מאת נגה הראל

טיול משפחתי תלת-דורי, מהווה אתגר. יצליח או לא יצליח? סבא וסבתא, בנים וכלות, נכדים ונכדות. מה כל אחד מהם רוצה ומצפה. לאן לנסוע, מה לעשות, כיצד אפשר לגשר על פער הדורות ופער הכוחות ואיך לעשות זאת כדי שכולם יחזרו עם טעם של עוד.

אז יש לנו תשובה מוחצת ומומלצת - נסענו לאוסמניה.

תשאלו איפוא היא האוסמניה הזאת ועוד מעט תקבלו תשובה.

שיטת "חבר מביא חבר" פועלת. מפה לאוזן. בעקבות המלצות חוזרות ונשנות של מספר חברים, שנופשים שם כבר כמה שנים, כל שנה ואפילו יותר מפעם אחת בשנה, נסענו בסתיו שעבר לחופשה בעיירה זיפלד, Seefeld שבחבל טירול אוסטריה. סמוך לגבול גרמניה, פחות משעתיים נסיעה משדה התעופה במינכן, דרומה, קצת לפני אינסברוק. נסענו ונפגענו.

עיירה חביבה ויפה להפליא מוקפת הרים, הכל צבעוני. בתים מעוטרים בציורים חביבים, אדניות פורחות בשלל צבעים על החלונות והמרפסות, ככר גדולה וגינה מרכזית, מדרחוב, חנות, בתי קפה ומסעדות. לשכת התיירות המקומית יוזמת עשרות פעילויות כל חודש, לפי נושאי ענין שונים. מוזיקה, תרבות ספורט ואחרים וגם כל מיני פסטיבלים. רובם ללא תשלום. קונצרטים וירידים בגינה שבכיכר, מוזיקה בכנסיה ועוד ועוד. גם בתי המלון מפרסמים מופעים פתוחים לכלל הנופשים, בשעות היום או הערב, נגנים, זמרים ולהקות בלווית כוס בירה, יין או ארוחה, אך זאת לא חובה. הכל מכל ובהישג יד.

אכן, ההמלצות החמות לא היו מוגזמות. אתר נופש ובו למעלה מ-400 מלונות, פנסיונים ודירות נופש, הפועלים בעיקר בחודשי החורף, לגולשי הסקי. עונת החורף הקרה היא שם "העונה החמה". בקיץ מגיעים אליה נופשים כדי ליהנות ממזג האויר הנעים והקריר יחסית ובעונות הביניים, בסתיו והאביב המחירים הכי נמוכים. מה צריך יותר מזה התייר הישראלי?

יש מה לעשות שם. הרבה טבע ונוף. קניונים שאינם מרכזי קניות, רכבות ורכבלים המגיעים לגבהים עם נופים מרהיבים, הרים מיוערים, גליישרים, אגמים קטנים וגדלים, שמורות טבע, מסלולי הליכה ברמות קושי שונות, ומה לא. הכל בטווח של פחות משעה ועד שעתיים מהמלון. חופשת כוכב. חמישה כוכבים. כל כך נהנינו, וכמו החברים, החלטנו שנחזור. כל כך נהנינו, שהחלטנו לחזור ולהזמין גם את בני המשפחה. וזה אגב, גם לא יקר. מחיר המלונות ודירות הנופש כמחצית, שליש וגם פחות מעלות הנופש בארץ, הטיסות לואו-קוסט, הכל לא יקר. ממש כדאי.

חודש ספטמבר, חודש החגים והחופשות, יפה במיוחד, ההרים המיוערים הירוקים מחליפים צבעים. לצהוב, זהוב, כתום, ורדרד ואדמדם. קשת מרהיבה של צבעים, שהולכת ומשתנה תוך כדי השהות שם. מגיעים אל נוף ירוק כשעוזבים הנוף מחליף צבעים כזיקית. שלכת. חודש ספטמבר גם רצוף בפסטיבלים. זה הזמן בו יורדות הפרות מן ההרים, לקראת חודשי החורף הקרים. לנכדים שלנו המאמינים שהחלב מגיע מהסופרמרקט בקרטונים, מגלים שיש פרה בדרך אל הקורנפלקס.

סבא וסבתא הגיעו מספר ימים לפני המשפחה הצעירה. צילום ראשון מן החדר במלון מנציח נוף ציורי מרהיב. הרים גבוהים חלקם מיוערים, הרים חומים, אדמות טרשים, הרים לבנים ולא משלג. גלויית נוף ציורית, מעוררת התפעלות שנשלחה מיד בווטסאפ לכל בני מהשפחה בארץ. למחרת הנוף נעלם. האויר הצלול הפך להיות עכור, השמים הכחולים האפירו, העננים החלו להמטיר גשמים. הרוחות מנשבות, המטריות המתקפלות נשברות. אותה תמונת נוף ממרפסת החדר, נהיתה מזכרת לימים אחרים. היינו כחולמים. להיכן נעלמו כל ההרים הנישאים שהיו מסביב? מישהו עשה לכל הנוף הזה Delete. התאבסנו. אכלנו אותה. הלכה לנו החופשה. לאט לאט ההרים הלכו והלבינו. לבשו שיבה. הגשם הפך לשלג, שגלש מן הפסגות אל המורדות. כל יום הנוף הלך ושינה את פניו - עד שהמשפחה עם הנכדים הגיעה, הגשם פסק , הקיץ חזר. גם הנוף. השלג היה רק תפאורה מרהיבה ועד סיום החופשה הוא נמס, נמוג ונעלם. הטבע שיתף עימנו פעולה וכל אשר חששנו ממנו, היה לטובה. השלג היווה אטרקציה וחוויה לנכדנו הצברים, שטרם התנסו בשלג בעבר.

ביום הראשון להגעתם, כהיכרות עם הסביבה, עלינו על אוטובוס שאטל המופעל בחינם ועובר בלוח זמנים מדויק ובמסלול קבוע בין כל המלונות ואתרי הנופש שבעיירה. אפשר לעשות זאת גם עם כרכרות וסוסים, שמבחינת הנכדים זה משהו ששייך לזמנים אחרים והם ראו זאת רק בסרטים. נסענו מרחק מספר דקות בלבד לעיירה הסמוכה ושם צפינו על כל הנוף המרהיב שלמטה. כפרים קטנים וכנסיות ננסיות. פסטורליה.

ובתוך כל הפסטורליה הזאת, הנקודה היהודית, הנקודה החינוכית. מה שארע פה בתום מלחמת העולם השניה, השואה. כאן עברה צעדת המוות של יהודים במהלך נסיגת הצבא הגרמני וכאן, בבית הקברות הנוצרי, נטמנו בקבר אחים אותם אודים מוצלים מאש, שלא שרדו את תלאות הדרך. לאחרונה נעשתה עבודת הנצחה מכובדת. 6 גזעי עץ גבוהים גדומים, לזכר 6 המליונים, סביבם מפוזרות בשטח קוביות בטון גדולות עם מגיני דוד, אבן הנצחה גדולה מוקדשת ליהודים קורבנות צעדת המוות ובכניסה לבית העלמין שלט גדול שאי אפשר להתעלם ממנו, מזכיר לכל הבאים את קורות אותם ימים קודרים ואפלים.

כל הטיולים נעשו בטווח קצר מהמלון "שלנו" בזיפלד ומתאימים לכל המשפחה. מופע נשרים ועופות דורסים מאולפים מתקיים Otzi-Dorf בעמק השטובאי פעמיים ביום. הנשרים עפים ממש מעל ראשי המבקרים וביניהם. לפני כן אפשר לבקר בין הכלובים הגדולים ובתצוגה מוזיאונית בנושא. מרחק קצר משם נמצא ה-Stuibenfall, אתר תיירות מסודר עם מסלולי הליכה בטבע למפלים אותם ניתן לראות בגבהים השונים, לפי הכושר הגופני והרצון של המטיילים. מלמטה, מהצדדים ומלמעלה. הטיול נעשה במסלולים מסודרים, על רמפות תלויות ועל פני גשרים. הכניסה חופשית, תשלום רק עבור החניה.

לטובת דור הביניים, המתעניין בספורט מוטורי המשכנו באותו כביש (186) עד לגבול איטליה, שם בקצה דרך High Alpine Road Timmelsjoch הידועה כדרך נוף תלולה, בגובה של למעלה מ-2,500 מטר מצוי מוזיאון אופנועים עם תצוגה של אופנועים ישנים ועתיקים, עוד מלפני מלחמת העולם הראשונה. במסעדה שבאותו מיתחם פגשנו קבוצת מטיילים על גבי אופנועים כבדים, הכי חדישים עליהם רכבו בדרכים המושלגות זוגות מבוגרים, כמעט קשישים, במיטב הקסדות, המגינים, וכל יתר הבגדים המקצועיים לאופנוענים. איזו פוזה! כולם בגיל הזהב שבארץ היו קרוב לוודאי נמצאים בדיור מוגן. איזה תיסכול לסבא ולסבתא. על שפת המצוק ניצב מבנה בטון שזרוע ממנו תלויה באויר מעל תהום עם נוף נפלא. שם בנו הנכדים איש שלג ובלכתנו נפרדו ממנו בנשיקה.

כ-5 ק"מ מזיפלד, ב-Leutasch נמצא קניון ובו כמה מסלולי הליכה. כפרים כמו Aron ו-Schanz על פי השילוט עם הסמל של "הרוח של השד ג'ורג'", הלוגו של המקום. אפשר להגיע אליו גם מכיוון Mittenwald שבגרמניה, הכניסה חינם, אך יש לשלם עבור החניה כ-5 יורו, במסלול ההליכה מעניין ובמהלך הדרך מספר תחנות עם סיפורים והדגמות מדעיות המיועדים לילדים. המים זורמים בתחתית הקניון וחלק ממסלול הליכה הוא על גבי שבילים תלויים צרים ממתכת ועץ, שהותקנו בצד המצוק, ובאויר וממנו נשקפים מראות מרהיבים. ההליכה אורכת מספר שעות ומומלץ להצטייד במפה בכניסה, המפרטת את המרחקים בין האטרקציות השונות וכדי לא לאבד כיוון ולדעת היכן נמצאים וכמה זמן יש עוד ללכת. יש את המסלול האדום שהוא העיקרי, יש את המסלול הכחול שהוא תוספת לא הכרחית אך מאתגרת מבחינת העליות והירידות, תלוי מאיזה כיוון מגיעים. יש גם את המסלול הירוק אל מפלי המים, אך קטע זה כרוך בדמי כניסה. בכניסה/יציאה נמצאת מסעדה ואחרי הליכה שכזאת, נפתח התיאבון.

בשעות הערב נערכים בככר המרכזית של זיפלד קונצרטים ומופעים של להקות נגנים וזמרים בלבוש טירולי טיפוסי. שירי לכת, וולסים וינאיים, שירים מתוך מחזות זמר ידועים, בחורות בלבוש טירולי אופייני נושאות חביות עץ קטנטנות התלויות על חזן ומוזגות ממנו משקה חריף ומחמם לקהל הרחב. בסופי השבוע מתקיימים אירועים מיוחדים גדולים, כמו פסטיבל של טרקטורים וכלים חלקאיים עתיקים שהגיעו מכל רחבי אוסטריה. האיכרים לבושים במכנסי עור והבנות בסרפנים, עם זרי פרחים ותוצרת חקלאית, כמעט כמו חג השבועות וטקסי הבאת הביכורים. מתאים לנכדים, להורים וגם למבוגרים.

ממש בקרבת המלון, מעבר לכביש 177 המוביל לאינסברוק מצויה האטרקציה המרכזית, ה-Rosshutte - מערכת בת 3 שלבים, רכבת על פסים ומעליות לעוד 2 פסגות המוביל אל ה-Seefelder Spitze . בגובה של למעלה מ-2,000 מטר וממנו יוצאים מסלולי הליכה לעוד כל מיני שפיצים. זהו אתר גדול ומסודר, עם בית קפה ומסעדה במעבר בין הרכבת לרכבלים והוא פועל כל חדשי השנה. במזג אויר יפה מפוזרים במעלה ההר כסאות נוח עליהם אפשר לשבת לתפוס שיזוף ולצפות על הנוף שלמטה. זיפלד, טלפס ועוד. בביקורנו הקודם במקום נשאלו בקופה שלמטה אם אם אנו רוצים כרטיס ה לוך ושוב או לכיוון אחד. חשבתי שהקופאית התחרפנה. איך אני ארד? אשאר למעלה? אחר כך הבנתי את הפואנטה. רבים עולים או יורדים ברגל - ללא תשלום. מסלולי ההליכה מסומנים במפה בצבעים שונים, לפי דרגת הקושי. כחול - קל, אדום - בינוני ושחור - קשה. מחיר הכניסה ברכבת וברכבלים משתנים לפי התקופה והגובה. כרטיס משפחתי ל-2 מבוגרים ועוד 2 ילדים מחירו כ-50 יורו. עקב הגשמים שהפכו לשלגים מסלולי ההליכה לא היו בטיחותיים להלכים ירוקים ובלתי מצויידים כיאות, כמונו. המקומיים והלכים מנוסים, מצויידים בבגדים, נעלים ומקלות הליכה עשו זאת בקלות ונראו כחגבים בראשי הפסגות. אבל מבחינת הנכדים, מה צריך יותר מלהתגלגל בשלג ו להשתעשע בשלג. הכפפות, הכובעים, הצעיפים נרטבו. טוב שהבאנו מערכת בגדים מלאה להחלפה והתחממנו במסעדה עם מרק גולש סמיך ולוהט שחימם את הקרביים. הנכדים, כמובן לא ויתרו על שניצל וצ'יפס, עם קטשופ.

למחרת נסענו ליריד כפרי ליד אגם אכנזה Ackensee, שהוא יעד תיירותי בפני עצמו. לרגל פסטיבל ירידת הפרות מן ההרים. האירוע התקיים בכפר נידח שמוביל אליו כביש צר ופתלתל ובכל זאת אלפי מקומיים הגיעו בהמוניהם וכולם התלבשו כמו בפורים. הגברים במכנסי עור המגיעים להם עד הברכים, גרבים לבנות, חולצות משובצות ולראשיהם כובעי לבד מקושטים בנוצות ושלל תוספות מגוחכות. הנשים כולן בשמלות צבעוניות עם מחשוף נדיב, מתחתיו חולצה או ברוב המקרים את מה שהעניק לאשה הטבע, ובאופן נדיב. מעל כל זאת לבשו סינר, שהעניק דימוי של עקרת בית כפרית צנועה. תסרוקת הצמות שעל ראשן הינה מעשה מעשה מחשבת ראוי להערכה ולהערצה. שיער בלונדיני קלוע באין ספור צרות וצמות. במרכז הכפר הותקנה במה אליה הגיעה התזמורת לאחר מצעד מפואר ובבגדים יצוגייםץ מסביב לככר הוצבו דוכני אוכל מקומי. נקנקיות עם כרוב כבוש, שניצלים ענקיים עם סלט תפוחי אדמה, סנדוויצים כאלה ואחרים, עוגות שונות ומשונות והרבה - בירה. ברחבה שמול בימת התזמורת הוצבו שולחנות וספסלים ארוכים וכטוב ליבם של המקומיים בבירה, השמחה היתה רבה.

ברחובות הקטנים שמסביב היו תזמורות נוספות, דוכנים של בעלי מלאכה מסורתיים, נשים קשישות מעבדות את הצמר שנגזז מהכבשים לסלילי חוטים והם בעזרת נולים עשויים עץ, נארגו בדים. שיעור טוב לנכדים כיצד בגדי המותגים שהם לובשים, באו לאויר העולם. בעלי מלאכה אחרים חטבו עצים, ניסרו, גילפו ויצרו רהיטים שלא הגיעו מאיקאה. סוף סוף הגיעו הפרות. קודם כל שמענו את הצלילים, פעמוני מתכת גדולים וכבדים תלויים על צווארן ולכולן כתר מפואר על הראש. מגדלים של ענפים וזרי פרחים רבי רושם. איזו כניסה מרשימה הן עשו, לקול מחיאות הכפיים של המקומיים.

לטובת הילדים והמשפחה כולה, נסענו לבקר בארמונות של המלך כלודוויג השני, הידוע כיום כלודוויג המשוגע והם כיום אתר התיירות הפופולרי ביותר בדרום גרמניה. למבוגרים זאת היתה תזכורת לטיול שנערך לפני כ-40 שנה, כשהסבא והסבתא היו הורים צעירים וההורים של היום היו פעם הילדים. טיול נוסטלגיה. שני ארמונות יש שם והם האטרקציה תיירותית ידועה של דרום גרמניה. טירת הוהנשוונגאו וטירת נוישוונשטיין שהתפרסמה הלוגו של של וולט דיסני. ארמון מן האגדות ועם הברבורים. הארמונות מרשימים, מבפנים ומבחוץ. הסיפור טראגי ולנכדים היתה זו היכרות מסקרנת עם חיי המלכים, הפאר, ההוד וההדר יחד עם הקנוניות וסיפור הטרוף שהיה או לא היה. אגדה מן החיים.

בדרך לזיפלד מגרמניה, עוברים דרך העיירה גרמיש פנטקירכן הנמצאת בגרמניה ליד גבול אוסטריה. בדרך ניתן לראות מיתמרות לגבהים את המגלשות התלולות המשמשות לסקי ולידם שמורת טבע גדולה, עם הרבה מסלולי הליכה וקניון Partnachklamm שהוא תופעת טבע עוצרת נשימה. לאחר הליכה או נסיעה בכירכרה עם סוסים מגיעם אל הקנין הזה שהכניסה אליו עולה 5 יורו אבל שווה כל יורו. אמנם רק 700 מטר אורכו, כ- 20 דקות הליכה לכל כיוון באותה דרך, אבל איזו חוויה. מצוק גבוה וצר כשמים קוצפים וגואשים זורמים בתחתיתו. בסוף ספטמבר המקום נסגר למבקרים והבנו למה. מזג האויר היה קייצי אבל בכניסה ראינו אנשים מוציאים מהתרמיל ולובשים מעילי גשם. עקב הגשמים והשלגים שהיו, והשמש שהפציעה הלכנו כשהמים מטפטפים, מזזפים וזורמים עלינו מלמעלה. נכנסנו יבשים ויצאנו רטובים. מסלול ההליכה כה צר, שאי אפשר להשתמש במטריות וההולכים והחוזרים מתחככים זה בזה. קטעים מסוימים בשביל התלול התלוי מעל אפיק הנהר, נחצבו בתוך הסלעים והם לגמרי חשוכים. מזל שלנכדים יש טלפונים ניידים עם פנסים. לכל ה משפחה היתה זו חוויה עוצרת נשימה.

אז איפוא היא אותה "אוסמניה"? כבר הבנתם. על הגבול שבין אוסטריה וגרמניה. רגל אחת באוסטריה ורגל שניה בגרמניה. הנכדים שנולדו לתוך ההויה של "עצור! גבול לפניך" של דרך פטרולים, של גדרו גבול מחושמלת, של מוקשים וצלפים, היה קשה לעכל את העובדה שהגבול הוא רק שלט. שלט של באווריה שבגרמניה, שלט הכוכבים של האיחוד האירופי ושלט המודיע לנהגים כי עליהם להצטייד בתחנת הדלק הקרובה בתווית המעידה על תשלום אגרה לנסיעה בכבישי אוסטריה. (9 יורו לכל 10 ימים).

חזון אחרית הימים, "אין גבול" לפניך. הסבא והסבתא האמינו שזה יקרה לאחר מלחמת ששת הימים, הילדים נולדו למלחמת יום הכיפורים והנכדים, לצוק שלא היה איתן. וב"אוסמניה", אוסטריה וגרמניה, האלפים של איטליה וגם של שוויצריה. 4 מדינות ביום אחד. זה מתמצת את כל החוויה. 

כדי שהטיול יהיה מוצלח, חשוב שנקודת המוצא תהיה טובה וגם המלון.

מלון Tyrol Alpenhof שבמרכז זיפלד, ענה לנו על כל הדרישות וכל הציפיות. הגענו אליו בשנה שעברה בעקבות המלצות של חברים וכבר המלצנו עליו לאחרים.מיקום מרכזי, חדרים נעימים, ארוחת בוקר עשירה וארוחת ערב מעולה. אחר הצהרים קפה, עוגה וסנדויוצים, ללא תשלום. חניה צמודה, חצר וגינה גדולה עם ריהוט גן ושמשיות, לובי נעים, שרות ידידותי ויחס אישי. חדר משחקים לילדים, שולחן ביליארד ובחצר שולחן פינג-פונג. ספא מפנק. עם בריכת שחיה מקורה ומחוממת, סאונה פינית יבשה, וסאונה רטובה -מרחץ אדים טורקי ,עם תאורה וניחוחות נעימים ומרגיעים. המלון הוא שילוב של שני מלונות סמוכים שחוברו יחדיו. שבכל אחד מהם מעלית נפרדת. מלון Tyrol המרוהט בסגנון אירופאי קלאסי, ומלון Alpenhof המקושר אליו בגשרון נחמד, שהוא מחודש יותר ומשופץ בסגנון אירופאי כפרי. חדרים גדולים ומשפחתיים, רצפת פרקט עץ, רהיטי עץ, חדרי שרותים מודרניים ומרווחים. מלון חמים ונעים במלוא מובן המילה. היחס האישי והצוות המפנק מעניקים תחושה של בית. ומחירי הארוח סבירים ומתאימים למי שמחפש "דיל". תמורה מלאה לאגרה.

הנכד שלנו אלרגי לחלב וקיבל כל בוקר תפריט מיוחד. גם בערב הכין לו השף קינוחים ללא חלב. הנכדה אינה רגילה לבשרים ונקניקים בארוחת הבוקר, ולמענה נשמרו גבינות מיוחדות, בנוסף לאלה שהיו על המזנון. חבר סיפר שהיה זקוק לביקור רופא, וכאשר לא הגיע, הציעה לו אריקה, מנהלת ההזמנות שאחד מעובדי המלון יקח אותו ברכב הפרטי שלה אל המרפאה. אז מה צריך יותר מזה? כזאת תשומת לב. מומלץ ביותר. היינו שם פעמיים, כל פעם יותר משבועיים וגם חברים היו ונהנו.

אתר המלון: http://www.tyrol-seefeld.at/eng/ 

 

 

הערה:

הכותבת ומשפחתה התארחו וטיילו מכיסם הפרטי בלבד, ללא כל השתתפות מצד גורם מסחרי או אחר.