הונג קונג קורצת למשפחות
מאת רוני ערן
סטנלי מרקט, שוק התיירים השוקק של הונג קונג, שתיים בצהריים. גבר ישראלי, ארבעים ומשהו, נשוי פלוס שניים, גורר את עצמו לאורך הסימטה המרכזית של השוק עמוס שקיות ניילון, מתנות למשפחה. "נראה לי שאשתי שלחה אותי לכאן לעשות תיקון", הוא מפטיר בעגמומיות אל שותפיו לסיור ומשתרך לכיוון המכונית שתוציא אותו מהסיוט. אחת משותפיו - כותבת שורות אלה - דווקא הולכת אל המכונית בעל כורחה ומרגישה שהשאירה מאחוריה את מיטב הצעיפים, הארנקים, העגילים וגם טוניקה אחת בצבע טורקיז שלא הספיקה למדוד, כי 60 דקות עלובות בסטנלי מרקט זו פשוט חרפה. אבל ככה זה. שווקי הונג קונג הם גיהינום מזוקק לשונאי שווקים וקניונים, ובאותו זמן ממש גן עדן חלומי לכל מי שאוהב לתור אחר צעיפים, ארנקים, פשמינות, טי-שירטס, מזוודות, אביזרים לשיער, זיופים לכל מותג מצליח על פני הגלובוס ומאות מוצרים עם דמות הכוכב התורן של הנוער. עכשיו מציפות את השווקים דמות מתוקה בוורוד-סוכריה בשם קיטי ואחת מלוכסנת עיניים בשם פוקה.
אבל תדמיתה של הונג קונג כמרכז קניות אחד גדול אינה מספקת עוד את פרנסי העיר. "לשכת התיירות של הונג קונג פועלת מתוך חזון שהעיר הקטנה אבל המאוד דינמית שלנו תתפוס את מקומה בין יעדי התיירות המובילים בעולם ותהפוך ליעד חובה," אמרה בחגיגיות סלינה צ'או, יו"ר לשכת התיירות של הונג קונג, לנציגי התקשורת וענף התיירות שהגיעו מרחבי העולם להשקת קמפיין שיווק חדש לעיר. "הדבר הראשון שאנשים חשבו עליו עד היום בהקשר להונג קונג היה שופינג," אמרה סלינה צ'או. "מעכשיו תתקשר הונג קונג גם לדברים אחרים, לאטרקציות תיירותיות שיפנו לפלחים שונים ולכל הגילים". בכך מתכוונת צ'או קודם כל למשפחותיהם של אנשי העסקים הפוקדים בקביעות את העיר. פרנסי הונג קונג מעוניינים שאותם אנשי עסקים יביאו עימם את האשה והילדים, והשקיעו מיליונים כדי להעשיר את סל האטרקציות התיירותי ולספק למשפחה שפע אפשרויות של גוד טיים כשאבא בעבודה.
מה, אם כן, צפוי למשפחה המזדמנת להונג קונג? קודם כל, דיסנילנד. פארק השעשועים האולטימטיבי שנפתח בספטמבר 2006 באי לנטאו, עם כל האטרקציות הידועות, החל בארץ ההרפתקאות ועד לטירה של היפהפיה הנרדמת. ב-2006 נחנך גם נגונג פינג (Ngong Ping), נסיעת רכבל של 20 דקות למרחק 5.7 ק"מ של נוף פנורמי מרהיב מעל הפארק הירוק של האי לנטאו, שבמרכזו הפסל הענק המפורסם של בודהה במנזר פו-לין. עוד אטרקציות חדשות שנפתחו בשנתיים האחרונות: המוזיאון הימי בבניין קולוניאלי יפהפה סמוך לסטנלי מרקט, ו"סימפוניית האורות" של העיר - שידרוג מופע האורות שמדליק את קו הרקיע של העיר ומגדליה בכל ערב בשעה שמונה והוא חוויה מרהיבה. אפילו המגדל של ויקטוריה פיק, האטרקציה התיירותית הפופולארית ביותר בהונג קונג, אותו מבנה תצפית על פסגת ההר הירוק המתנשא מעל לעיר, עבר מתיחת פנים אינטנסיבית. כל אלה מצטרפים לאטרקציות ה"ישנות" יותר: הדולפינריום, דובי הפאנדה והלונה פארק של אושן פארק (Ocean Park).
אגמון החולה של הונג קונג
ב-1998 ייבשו שלטונות הונג קונג 64 הקטר של אדמת ביצות במרחק 45 דקות נסיעה מהעיר הגדולה, לטובת בניית עיר חדשה. הם הקימו את טין שואי ואי (Tin Shui Wai), שנראית כמו שיכון ענק של גורדי השחקים הטיפוסיים של הונג קונג - אותם מגדלים גפרוריים אפורים. לפני שנתיים התחרטו על הנזק הנופי והחליטו לפצות את הסביבה, לשמחת חלק מהתושבים ולמפח נפשם של אלה שקיוו כי העיר החדשה שלהם תהפוך לכרך אורבני של ממש. בפרוייקט אקולוגי, חברתי ותיירותי שעלה 520 מיליון דולר הונג קונגי (כ-70 מיליון דולר אמריקאי), הוצף האזור מחדש והפך לפארק לאומי עם מרכז חינוכי. וטלנד פארק (Wetland Park), פרויקט "אגמון החולה" של הונג קונג, שרובו מלאכותי, מציג אזורים אקולוגיים שונים של "אדמה לחה" - ביצות מים מתוקים, אדמות מים מלוחים, ביצת מנגרובים עם מבנה צפרות ענק, ועוד. כמעט כל השטח נשלט על ידי מרכז בקרה המכוון את גובה המים באזורים השונים, בודק את רמת החמצן שבהם וכדומה. רמפות עץ מובילות את המבקרים לאורך כל השמורה. מרכז המבקרים הגדול של וטלנד פארק כולל כיתות לימוד, חנות, גלריות, אזור משחקים לילדים ואקווריומים עם צבים, קרוקודילים ודגים. אחרי וטלנד פארק מוזמנת המשפחה חובבת הטבע, וציפורים בפרט, לטיול בביצות מאי פו, השוכנות לא רחוק מהפארק, במרחק כארבעים דקות מהעיר (הכניסה אליהן מצריכה אישור מראש). מדובר בביצת מנגרובים גדולה שמסלול צף של קורות עץ מוביל לאורכה.
"זהו צומת מרכזי במסלול הנדידה ו-50 אלף ציפורים מגיעות לכאן בעונת הנדידה בגלל בריכות הסרטנים הסמוכות," אומר ד"ר מרטין ויליאמס, מומחה נלהב לצפרות המתגורר בהונג קונג. ויליאמס ביקר בישראל ומכיר היטב את החולה ואת אתרי הצלילה באילת, ויש לו אתר מקצועי ברשת האינטרנט (www.drmartinwilliams.com). צפרים באים למאי פו כדי לראות ציפורים נדירות ומתרגשים במיוחד לפגוש את "ציפור הכפית" (Spoon-billed Sandpiper), שקצה מקורה דומה לכפית. בקצה ביצת המנגרובים, מאשנב צריף התצפית הדומה לזה שבאגמון החולה, אפשר לצפות בשטח גדול מוצף מים רדודים ומלא ציפורים בעונת הנדידה. בשעת השפל מתרחשת שם דרמה מסוג אחר. מאלפי חורים באדמה החשופה יוצאים ונכנסים חרקים וסרטנים, שבולט בהם טיפוס אמפיבי עצבני ומשונה למראה בשם מאד סקיפר (Mud Skipper).
שיר השוק
אבל כל אלה הן רק תוספות להוויה העירונית החיה והבועטת של הונג קונג. "וטלנד פארק וביצות מאי פו הם מקומות מקסימים לחובבי נשיונל ג'יאוגרפיק ודיסקברי," אומרת סוכנת נסיעות בריטית במהלך סיור היכרות בשמורה. "התיירים שלי לא יגיעו לכאן," אומר סוכן נסיעות מפריס שמרבית לקוחותיו הם אנשי העשירון העליון."הלקוחות שלי אוהבים מסורת תרבותית והיסטוריה. הם מגיעים להונג קונג בגלל התערובת הייחודית של מזרח ומערב. הם אוהבים את פסל הבודהה באי לנטאו, נהנים לחוות את העיר עם מדריך פנג שואי, והם מעריכים את מה שיש להונג קונג להציע בתחום המלונות, המסעדות והשופינג. הונג קונג היא עיר קומפקטית ואפשר להספיק בה הרבה בזמן קצר. היא גם מאוד בטוחה," הוא מסכם. ואכן, גם אחרי שמורות הטבע ודיסנילנד וטיול ברכבל, הונג קונג היתה ונשארה סיר אורבני מבעבע של מזרח ומערב, שופע שווקים, קניוני ענק וקולינריה מגוונת. מי שזקוק לפיסה ירוקה יוכל תמיד למצוא אותה בויקטוריה פיק, הפסגה המשקיפה על האי ועל רוב העיר, ובחורשות הירוקות המכסות את ההר והמקיפות את השכונה הכי יקרה בעיר. יש בהן שבילי הליכה וכמה תצפיות מצויינות על העיר ועל ים סין הדרומי.
הונג קונג מצטיינת בשווקיה. בדוכני ליידיס מרקט (Ladies Market), השוק ששום אשה לא תעז לוותר עליו, מנסות המוכרות לפתות את הקונות ב"מיסי, מיסי, קאם, קאם" ולפעמים גם מושכות בזרוע. יש שם מגוון עצום של תיקים, טי שירטס, סנדלים, תכשיטים ואביזרי אופנה במחירים טובים. ואם אתם שם כדאי להמשיך הלאה אחרי השוק ולבקר גם בשוק דגי הנוי, שוק הפרחים ושוק הציפורים - שלושה שווקים קטנטנים נוספים שנמצאים באותה שכונה.
שוק הלילה של רחוב טמפל (Tempel st. Market) מציע בגדים, שעונים, צעצועים, ארנקי חרוזים וטי שירטס ומצדדיו שפע של מסעדות דים סאם. זהו גם רחוב מגידי העתידות. בקצה השוק ניצבים בזה אחר זה שולחנותיהם המתקפלים של מגידי עתידות מוארים בפנסים.
ליד שולחנו המתקפל של הואי ואן טון (Hui Wan Ton) יש תור קטן שיכול להעיד כנראה רק על דבר אחד - תחזיות קולעות. "כמה זמן נמשכת פגישה איתו?", אני שואלת בחור צעיר המחכה לתורו בלוויית שני חבריו. "תלוי כמה מסובך העתיד שלך," הוא משיב בלי להתבלבל ומחייך מאוזן לאוזן. "ולמה אתה מחכה דווקא לו?" אני שואלת. "החברה שלי היתה אצלו," הוא אומר. "היא היתה מרוצה מהתחזית?" שאלתי. "ברור. הרי היא מצאה אותי," שולף הבחור בחיוך מדושן.
אבל לא רק שווקים. רחובותיה של הונג קונג הם שרשרת אינסופית של חנויות. אותו שותף למסע שהיה עגמומי ונבול כל כך בסטנלי מרקט, פורח עם כל צעד שמצמצם את המרחק בינו לבין רחוב חנויות האלקטרוניקה. אז מה אם המחירים פה הם רק קצת יותר טובים מהמחירים בארץ. כמה דקות של מו"מ חקרני בלב השפע המבהיק מניקל של מצלמות דיגיטליות, מחשבים, אם-פי 3 ואיי-פוד מכניסים קורטוב מיידי של אושר לחייהם של רוב הגברים. זה מה שיפה בהונג קונג. כל אחד ימצא בה את מבוקשו. היא אינה זולה מאוד, אבל מחירי המוצרים בשווקים נמוכים בהרבה משווקי אירופה וכמובן שיש בהם דברים ייחודיים. לגבי המותגים - מחירי פראדה וגוצ'י יקרים גם בהונג קונג, אבל אפשר למצוא מותגי יוקרה במחירים טובים ופה ושם יש גם חנות עודפים (אאוטלט) שמציעה מציאות.
פירות, עשבי מרפא ועתידות
בעידן שבו מוצאים את מקדונלדס והגלידות של נסטלה בכל חור על פני הגלובוס, חוויית הגילוי של פירות לא מוכרים בשוק מקומי הופכת לנדירה יותר ויותר. דוכני הפירות של שוק האוכל סנטרל מזמנים לתייר היכרות מתוקה עם פירות עסיסיים וחדשים למי שטרם ביקר במזרח. אפשר למצוא שם רמבוטן (Rambutan), פרי ממשפחת הליצ'י שקליפתו שיערות ורודות וירוקות ותוכו מתוק, את מנגוסטין (Mangosteen), שקליפתו הפשוטה החומה-סגולה מצפינה פרי מוזר ועסיסי ואחרים. דוכני הפירות והירקות של שוק סנטרל הם גם ראשיתו של מסלול טיול מומלץ ברובע שיש בו הכל.
מרחוב הדוכנים פנו שמאלה. במעלה הרחוב מצד ימין ניצב מעין קיוסק בשם לאן פונג יואן (Lan Fong Yuen). זוהי מזלולונת ותיקה ומפורסמת בעיר, שכדאי לעצור בה כדי לטעום את הגירסה שלה לטוסט צרפתי. אם תמשיכו לטפס במעלה הרחוב ותפנו שמאלה לרחוב Cochrane תגיעו לבית מרקחת סיני לעשבי מרפא בשם החגיגי Good Spring Company Chinese Herbal Pharmacy. בירכתי החנות, מאחורי שולחן, מקבל הדוקטור לצמחי מרפא את הפציינט, ובדוכן המרכזי בחנות שוקלים ואורזים את תערובות העשבים שרשם. למקרה שתחליטו להיוועץ בו - הדוקטור אינו דובר אנגלית, וכדי לשוחח איתו צריך להיעזר בנכדתו, הנמצאת בדרך כלל בחנות. בנקודה זו מומלץ לקפץ ולעלות על המדרגות הנעות המפורסמות של הונג קונג (בבוקר עולות בערב יורדות) ולרדת בסוהו - רובע עתיר בארים ומסעדות שמציע הכל - ממסעדת "בויאבז'" ועד "אלפרדו פיצה גריל". יש בו גם חנויות סטייליסטיות של בגדים ורהיטים.
ברחוב הוליווד מחכה לכם מקדש בשם מאן מו. במקדש הקטן הזה תוכלו לא רק לבקש מזל וברכה אלא גם להתוודע לצפונות עתידכם. לשם כך יש לכרוע על השרפרף מול המזבח, ולשקשק בקופסת הפח העגולה המלאה במקלוני עץ ממוספרים עד שיפול ממנה מקלון אחד. בספר המונח על דוכן בצד תמצאו הסברים באנגלית למשמעותו של המספר המופיע על מקל הגורל שלכם. אני יכולה לומר שמקלון מס' 7 שנפל מהקופסה שלי הבטיח לי הרבה דברים טובים. מי שרוצה לקבל תשובה לשאלה ספציפית יסור אל אחד משני המאסטרים היושבים בכניסה השניה של המקדש. אחד מהם דובר אנגלית. אם אתם רוצים לדעת אם אפשר לסמוך על המקלות האלה חכו לדצמבר. המאסטר הבטיח לי שאז אפגוש את המיועד לי "למערכת יחסים ארוכת טווח" כהגדרתו. את המסלול החביב הזה אפשר לסיים ברחוב קאט, מול מקדש מאן מו. ברחוב הקטן היורד מרחוב הוליווד תמצאו שוק פשפשים מקסים.
סושי והימורים במסלול המירוצים
ג'ק שתום העין צד מיד את תשומת ליבי, אבל בטבלת הסיכויים שחילקו לבאי מסלול מירוצי הסוסים שא-טין באותו יום נראו סיכוייו לזכות את המהמרים בתמורה נאה, עלובים למדי. גם דירוג "יחסי הסוס-רוכב" בינו לבין הג'וקי שלו לא היה משהו. טופי, לעומת זאת, עשה רושם מבטיח - שני סימני וי הופיעו בעמודת "יחסי סוס-רוכב" שלו. ניתן לרכוש חבילת-אירוח כוללת של חצי יום גדוש אירועים, מיניבוס של חברת גריי ליין (Gary Line) מוביל את המעוניינים אל שא-טין, מסלול המירוצים הגדול של הונג קונג. החבילה כוללת הסעה מאחד מבתי המלון בקאולון, חדר וי-איי-פי פרטי לכל הקבוצה מצוייד במיזוג אוויר, מסכי טלוויזיה וערכת מידע מפורטת על הסוסים וסיכויי הזכייה, מזנון עשיר ומתחדש ללא הפסקה של מטעמים סיניים ומערביים וגם שובר על סכום סימלי כדי להמר. קיר זכוכית מספק תצפית מצויינת על המסלול וגם יציאה החוצה אל המרפסת. נחמד החצי יום הזה בשא-טין. אוכלים קצת, מהמרים קצת, יורדים לצפות בזירה העגולה שם מתחככים זה בזה הסוסים, הבעלים, הרוכבים והמאמנים לפני המירוץ. אחר כך הולכים לעמוד מול קו הסיום כדי לחוש מאחורי הגב את גוש ההמון המתרומם בנהמה אדירה כשדבוקת הסוסים חוצה את הקו.
שמונה בערב, מלון פנינסולה
במגרש החנייה של מלון פנינסולה חונה מבחר מגוון של מכוניות רולס רויס ובשורת חנויות המעצבים של המלון אפשר לראות מרחוק את קצה הלוגו של הגורו בתחום עיצוב הנעליים, מאנולו בלאניק. שני הרמזים האלה מספיקים כדי להבין כבר מרחוק שהפנינסולה הוא המלון בהא הידיעה בעיר הזאת. אבל גם למי שלא נטה ללון כאן יש מה לעשות בו. בקומה ה-24 פועל הבר פליקס. תמורת סכום לא סמלי תקבלו חצי ליטר קרלסברג ואפשרות לשבת מול חלונות הזכוכית הענקיים, להתבשם מהאווירה ולצפות בשעה שמונה בדיוק ב"סימפוניית האורות". זו מציתה לכמה דקות את קו הרקיע של האי הונג קונג על גורדי השחקים שלו, כשלמטה מפלחות את המים ספינות המוארות גם הן בשלל אורות.
חוויה דרמטית לא פחות ממתינה בחדרי השירותים של פליקס. האטרקציה המפורסמת נמצאת בשירותי הגברים. שם מוצבות המשתנות בגבן לחלון הגדול הצופה אל העיר כדי לאפשר לכל גבר להרגיש על הגובה. בשירותי הנשים ההתרחשות הרבה פחות דרמטית אבל לא פחות טיקסית. בחלל מפואר ספון שיש תקדם את פניך "אשת השירותים". בצאתך מהתא תוזמני לטקס קטן: היא לוחצת עבורך על ברז המים 'הצומח' מתוך משטח שיש גדול. אחר כך שואלת חרישית: "סבון?" ולוחצת על מיכל הסבון. בזמן שתשטפי את הידיים היא תרחף אל קצה המסלול המשונה הזה ותחכה לך שם עם מגבת קטנה. מה עושה מי שמבלה ערב שלם בבר הזה וגם שותה יותר מבירה אחת? אכן בעיה, וזה הזמן לעבור לבר הבא.
ועדיין לא הזכרנו את טקס שתיית התה במרכז התרבות קאולון וולד סיטי פארק (Kowloon Walled City Park), את שוק אבני הירקן, את הסיור בעיר בהדרכתו של מאסטר לפנג שואי והשתתפות בפעילות בוקר קבוצתית של טאי צ'י. ילדים כנראה לא יוותרו לעולם על דיסנילנד, אבל גם בעידן החדש ההולך ומתרגש על הונג קונג יש להניח שתמיד אפשר יהיה לסמוך על חוויות המיוחדות רק לעיר הזאת ולא לאורלנדו או ליורודיסני.