23.06.2018
 
אופטימיות באופטיה

אופטימיות באופטיה

מאת יוסי זילברמן 

עיירת הנופש אופטיה (OPATIJA), השוכנת בחלק הצפוני מזרחי של חצי האי איסטריה שבקרואטיה, הולכת והופכת לאטרקציה תיירותית מיוחדת הן כאתר לנופש בטן גב והן כבסיס לטיולים לצפון המדינה ולסלובניה השכנה.

אופטיה החלה בתהליך הפיכתה מכפר דייגים קטן לאתר קיט אופנתי ומבוקש כבר בשנת 1844, כאשר ברון אוסטרי בנה כאן לאהובתו אנג'לינה וילה מפוארת לחוף החים. 40 שנה אחר כך נבנה לידה המלון הראשון, מלון קווארנר (KVARNER), הבולט בסגנונו הקלאסי גם כיום והנמצא במרכז הטיילת הארוכה, המכונה גם "הריביירה של קרואטיה", הנמתחת לאורך של כ-12 ק"מ, כולל שתי העיירות הסמוכות לאופטיה.לאורך הטיילת פזורים פארקים, בתי מלון, מסעדות ובתי קפה, מרינות קטנות וחופי רחצה פתוחים. המים לאורך החוף כחולים וצלולים אך החוף זרוע באבנים קטנות וסלעים, ולא בחול לבן כפי שאנו מכירים מהארץ. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא בסביבות 22 מעלות צלסיוס בלבד. בקיץ נערכים לאורך החוף פסטיבלים והופעות בידור שונות כמעט מדי ערב.

חצי האי איסטריה, השוכן בקצה הצפוני של הים האדריאטי, מאופיין במרחבים ירוקים ובאתרי נופש לאורך חופיו שנחשבו פופולריים עוד במאה ה-19, כשמשפחות אריסטוקרטיות בנו להן בו בתי קיט לימי הקיץ. בחצי האי עשרות אתרים היסטוריים מתקופת האימפריה הרומית, בחלקו ההררי וגם לאורך החוף. בגלל קרבתו לאיטליה, שמעבר למפרץ, ניכרת בו השפעה איטלקית רבה, כעיקר בסגנונות הבניה ובמטבח המקומי, ולכל ישוב שני שמות - האחד בקרואטית והשני באיטלקית.

 

מרק בשם "סופה"

ניתן להקיף את מרבית האתרים העיקריים באיסטריה ביום טיול אחד ארוך. אך מי שרוצה למצות את נופי המקום, אתריו העתיקים והאווירה השלווה שליד החוף מומלץ להקדיש לכך יומיים, רצוי ברכב שכור. הדרך מאופטיה וחזרה אליה ללינת הלילה קצרה ונוחה, במיוחד מאז שנחצבה בשנת 1980 המינהרה החוצה את פארק הר אוצקה (UCKA) שמעל העיר (המעבר בתשלום).

יש המכנים את חצי האי איסטריה "טוסקנה של קרואטיה", וזאת בזכות מטעי עצי הזית, כרמי היין ומרבדי הפרחים הטבעיים. יינות הבית הגדולים המיוצרים בקרואטיה הם מעולים והמרק האופייני באזור נקרא סופה (SUPPA) והוא מורכב מיין אדום, פלפל, שמן זית ולחם קלוי.

אז מה כדאי לראות באיסטריה? מעט אתרי מעבר אוצ'יקה שוכן הכפר ההררי גרצ'ישייה, המציע אווירה כפרית אותנטית.  דרומה לאורך החוף המזרחי נמצאת העיירה לאבין, באזור שבו פעלו בעבר מכרות פחם. המיוחד בלאבין הוא נקודת התצפית הגבוהה ממנה ניתן להשקיף על כל הסביבה, ובמיוחד על המפרץ שבו עיירת הנופש ראבאק. בירידה מהתצפית כדאי לעצור במרכז העיירה, שהפכה להיות גם המרכז השלטוני האזורי, ולהיכנס לאחד מבתי קפה קטנים. זה המקום מתאים לקפוצ'ינו של אמצע היום. משם, בנסיעה של כחצי שעה, לפולה (PULA) שבקצה הדרומי של חצי האי. פולה היא עיר עם היסטוריה של כשלושת אלפים שנה וידועה באמפיתאטרון הרומי שלה, השמור במצב מעולה. כשנבנה האמפיתאטרון, במאה הראשונה לספירה, עם שלוש קומות של קשתות, היו בו לא פחות מעשרים אלף מקומות ישיבה. גם במה שנותר ממנו היום יכולים להיכנס כמה אלפי צופים, ואכן מדי קיץ נערכים כאן פסטיבלי סרטים ומוסיקה. עוד בפולה: הרובע העתיק, שגם בו נשמרו כמה מבנים מהתקופה הרומית, ובמיוחד שני שערי ניצחון בכניסה לעיר.

מפולה ממשיכים לרוביני (ROVINJ), שהיא עיירה עם רחובות צרים המרוצפים באבנים חלקות. מטפסים לקתדרלת סנט אופמיה, הנחשבת לגבוהה שבכנסיות באיסטריה (יש לה מגדל בגובה של 60 מטרים), ומשם משקיפים על כל העיירה ומפרציה הרבים, שזיכו אותה בכינוי "ונציה הקטנה". צפונה לרוביני, אחרי נסיעה באזור חקלאי, מגיעים לפורץ' (POREC´), שגם היא שוכנת לחוף הים. בעיר העתיקה נשמרו כמה מיבנים היסטוריים, בהם בזיליקת סנט אופרסיוס (ST. EUPHRASIUS), הידועה בשרידי המוזאיקות והפסיפס שנשמרו מהמאה השישית. אזור פורץ' נחשב כמרכז הנופש והבילוי הגדול והמגוון ביותר באיסטריה, בשני המפרצים, הירוק והכחול, אתרי קמפינג, מרכזי קניות ואירוח ומגרשי ספורט רבים. מהמרינה של פורץ' ניתן להפליג למעבר לגבול האיטלקי לטרייסט ולוונציה, באמצעות שירות סדיר של מעבורות.לא נעזוב את איסטריה מבלי לטפס לכפר מוטוון (MOTOVUN)  שבראשו הטירה על חומותיה הכפולים המקיפים אותה ובמרכזה כנסיה ומגדל מהמאה  ה-14. ביום בהיר אפשר לראות משם אזורים נרחבים באיסטריה בכל ארבע רוחות השמיים. בכפר יש כמה חנויות אותנטיות המציעות יינות מקומיים ופטריות משובחות בנוסח איטלקי.

 

ביקור אצל השכנים

מומלץ מאוד לנצל את החופשה באופטיה לטיול של יום אחד לאזור המזרחי צפוני של סלובניה השכנה (לא לשכוח לקחת דרכון!). סלובניה, למרות ממדיה הצנועים, מציעה למטייל כמה מאתרי הביקור היפים והמפורסמים בבלקנים. אנחנו נזכיר רק שלושה מהם: את מערת הנטיפים בפוסטוינה, את הבירה לובליאנה ואת אגם בלד.

מערת הנטיפים בפוסטוינה נחשבת כאחת מהגדולות והיפות מסוגה בעולם, והיא מושכת אליה כחצי מיליון מבקרים מדי שנה. הביקור נמשך כשעה וחצי (יש הדרכה גם באנגלית) וכולל נסיעה ברכבת פנימית ומסלול רגלי  של 1.5 ק"מ באולמות המרהיבים ובמיגוון הנטיפים מכל מיני צורות וצבעים. הטמפרטורה במערה כל השנה נעה בין 8 ל-10 מעלות צלסיוס בלבד, לכן יש להצטייד בלבוש חם.

בלובליאנה, החלקים היפים ביותר של העיר הם העיר העתיקה שלרגלי הטירה המתנוססת בראש ההר, והטיילת שלגדות הנהר הצר החוצה את העיר. הבניינים העתיקים המקושטים ברחובות הצרים מזכירים את פראג, אך בלי המוני התיירים והצפיפות. זה גם המקום המתאים לארוחת צהריים  קלה, במסעדה שעל גדת הנהר.

אגם בלד שבאזור ההררי היא פנינה כחולה וירוקה. מעל האגם מתנשאת טירה מרשימה, העתיקה ביותר בסלובניה (למי שיש זמן וגם מתעניין - מומלץ להיכנס למוזיאון) ממנה ניתן לצפות לעבר שרשרת ההרים שמסביב, שבכמה מפסגותיהם עדיין יש שלג. הכנסיה על האי שבמרכז האגם משמשת בין השאר לטקסי חתונה. על פי נוהג המקום, על החתן לשאת את הכלה בזרועותיו במעלה כמאה מדרגות תלולות עד לכנסיה (ראינו זאת במו עינינו). ניתן לטייל סביב האגם ואחר כך לנוח באחד מבתי הקפה הסמוכים למים ולשבוע מעוגת קרם שניט של בלד, שמביני דבר אומרים כי היא האיכותית ביותר מסוגה (אכן טעמנו וגם נהנינו).

 

לא לשכוח את קרק

למי שמעדיף לטייל ברכב שכור כדאי מאוד לתכנן את החזרת הרכב בשדה התעופה של רייקה לפני הטיסה חזרה, ולטייל כמה שעות באי קרק (KRK), שבו שוכן שדה התעופה. קרק היא הגדול באיי קרואטיה ובו מפרצי ים רבים וכפרי דייגים המזכירים מאוד את איי יון. כאן אפשר לסיים את הטיול בארוחה חגיגית המבוססת על פירות ים למיניהם. המטיילים באזורים שבהם ביקרנו בקרואטיה וסלובניה מתקבלים באווירה אוהדת וחמה מצד המקומיים. הכבישים טובים והשילוט בכתב הלטיני הוא ברור. האוכל טוב, מזג האוויר נוח ונעים, ושהות של שלושה או ארבעה ימים באזור ימים משאירה טעם חזק של עוד.