21.09.2021
 
המלצה: מלון אינטרקונטיננטל אבו דאבי

 

המלצה: מלון אינטרקונטיננטל אבו דאבי



מאת שירן כצנלסון *


לאחר טיסה קצרה ומעל לנופי המדבר הבלתי נגמרים של סעודיה, נחתתי לראשונה באבו דאבי, יעד שלא ניתן היה לשער שיתאפשר לי להיכנס אליו עם דרכון ישראלי ושעבורו הייתי מוכן להנפיק דרכון אירופי. עם הנחיתה עשיתי את דרכי אל מלון היוקרה InterContinental Abu Dhabi, המעוטר בחמישה כוכבים וכמובן משתייך לרשת מלונות העלית הבינלאומית.

כעבור חצי שעת נסיעה בלבד משדה התעופה הבינלאומי של אבו דאבי הגעתי אל מבואת המלון. עם הגעתי מיד ניגש עובד שפתח את דלת המונית והציע באדיבות לקחת את התיקים עבורי. המעבר החד מהחום ומהלחות שבחוץ אל הלובי המודרני והנעים של המלון היה מרענן במיוחד. בעת ביצוע הצ'ק-אין קיבלתי תדריך על מתקני המלון, שעות פעילותם, המסעדות השונות, שעת פעילות חדר האוכל והמלצות למוקדי עניין בסביבה. היחס המשיך באותו קו - אדיבות ושירותיות יוצאת מגדר הרגיל.

עליתי אל חדרי שבקומה ה-12, וכשפתחתי את דלתו גיליתי את סוויטת הדלוקס העצומה - ביתי לשלושת הלילות הקרובים. הייתה זו למעשה דירה של ממש, 75 מ"ר, עם מטבח, בר, מכונת קפה עם קפסולות, ספות, שולחן כתיבה, חדר שינה, שני חדרי שירותים וחדר רחצה שבו הן מקלחון והן אמבטיה. עיצוב החדר היה קלאסי וחמים, מודרני אם כי לא מנוכר. עם זאת, התרשמותי העצומה הייתה מהנוף המרהיב הנפרס מחלונות הענק שבסלון ובחדר השינה אל הים והמרינה הפרטית של המלון. על השולחן בסלון היו קינוחים פירותיים קטנים וברכת "ברוכים הבאים" מקסימה, וכעבור כרבע שעה נשמעה דפיקה בדלת על-ידי עובד המלון שהגיש קערת פירות טרופיים גדולה.

השהייה שלי הייתה על בסיס חצי פנסיון, והוסבר לי בקבלה כי לאור נגיף הקורונה ארוחת הערב איננה מוגשת כמקובל כבופה בחדר האוכל. לפיכך, קיבלתי ואוצ'רים לארוחות ערב ויכולת לבחור היכן לאכול את ארוחת הערב ממגוון של 6 מסעדות המלון. למרות שרציתי לשוב לכל אחת מהן פעם נוספת, רציתי גם לחוות מטבחים ואירוח שונים. בערב הראשון ביליתי לא פחות מ-3 וחצי שעות במסעדה הלבנונית Byblos Sur Mer, שבה פונקתי מעל לכל דימיון. האירוח היה כיד המלך - במקום להציע תפריט ולבחור ממנו, הונחו על השולחן מנות בזו אחר זו - סלטים ערביים שונים כמו פאטוש, מטבלים כמו חומוס עם פיתות, עלי גפן, אגרולים, תפוחי אדמה מתובלים, פלטת בשרים עצומה ועליה פרגיות, קבבים ואנטריקוט, ולקינוח - מלבי. הכל במסגרת מאוד יוקרתית, כמצופה ממסעדה במלון חמישה כוכבים, ובכל זאת גם מאוד אותנטית בחיך.

את הערב למחרת ביליתי במסעדה האסיאתית Cho Gao Marina Walk, הממוקמת במבנה המלון ומעוצבת בסגנון מודרני לצד אלמנטים מהמזרח. מתוך התפריט התבקשתי לבחור מנת פתיחה, מנה עיקרית וקינוח. לאחר קבלת מנת הפתיחה, עוף בגריל ברוטב בוטנים, הוגשה הפתעה בדמות מוקטייל (קוקטייל ללא אלכוהול) שנשלף כמופע ראווה מקערית מלאה בחנקן. זמן קצר אחר כך הגיעה המנה העיקרית, מנת ווק מכובדת בסגנון חמוץ-מתוק ומעט פיקנטי, ולבסוף שלושה כדורי גלידה שהוגשו מעל קערה עמוסה בקרח. כל מנה שהוגשה לא רק הייתה טעימה להפליא, אלא שניתן היה להבחין במחשבה הרבה שבצילחות.

את ארוחת הערב האחרונה ביליתי במסעדת Belgian Cafe, שלמרות שמו לא מדובר בבית קפה תמים. הייתה לי התלבטות בין המסעדות שנותרו, מסעדת Circo האיטלקית, מסעדת מאכלי הים Fishmarket ומסעדת Chamas Churrascaria הבריזלאית, אך לבסוף נבחר ה-Belgian Cafe משום שבאותו ערב שודר גמר ליגת האלופות בין צ'לסי לבין מנצ'סטר סיטי, וזה הוקרן הן בחוץ על גבי מסך ענק והן בתוך המסעדה על גבי הטלוויזיות הרבות בו. מדובר במעין פאב בלגי שבו מוגשות גם מנות עיקריות בשריות, וממש לא רק קפה ומאפה תמימים. למרות שהגעתי בשעה מאוחרת למדי, בסמיכות לסגירת המטבח, הצוות עשה כמיטב יכולתו בכדי להגיש את המנות הרצויות מן התפריט - מנת פתיחה, מנה עיקרית וקינוח. למנת פתיחה הזמנתי סלט עם מוצרלה, למנה העיקרית חזה עוף וצ'יפס בלגי, ולקינוח - כמצופה - וופל בלגי עם קצפת ותותים. הצפייה המשותפת במשחק יחד עם האורחים האחרים הייתה מחשמלת.

מדי בוקר הגעתי אל חדר האוכל עבור ארוחת הבוקר ונדהמתי מחדש מהמבחר העצום, שבו כל מבוגר וילד יכולים למצוא את עצמם. ראשית כל, התיישבתי בשולחן עם נוף פתוח אל המרינה הפרטית של המלון וניגשתי אל עמדות הבופה השונות. עמדה אחת כללה מנות מבושלות כדוגמת אורז, צ'יקן טריאקי, שעועית, חביתה בהרכבה אישית המוגשת לשולחן, תבשילים הודיים ותבשילים סיניים. בעמדה אחרת ניתן היה למצוא כל מאפה שאפשר להעלות על הדעת: בייגלה, סוגי קרואסונים שונים (ואפילו עם זעתר!), קאפקייקס, מגוון לחמים ולחמניות, סינבונים (רולים דניים עם קינמון) עם גלייז מעל, עוגיות שוקולד ועוד. בעמדה האחרונה היו פירות מכל הסוגים - מתפוחים ובננה ועד לאננס מושלם וקיווי. בשל הקורונה המעבר היה בין עמדות הבופה באופן חופשי, אם כי את המנות הניחו העובדים על הצלחת. לאחר שהתיישבתי ניגשו מדי פעם המלצרים בכדי להציע מיצים, קפה, שוקו ותה, וגם בכדי למסור את החביתה שהוזמנה ונעשתה בהתאם למרכיבים שביקשתי (השוס הוא לחלוטין להוסיף גבינה גם אם מדובר בכמה קלוריות עודפות). מהמלון נמסר לי קיימת תוכנית שעתידה לצאת לפועל ממש בקרוב, שבמסגרתה ניתן יהיה להזמין מראש מנות כשרות לחלוטין, זאת במסגרת מאמצי המלון להיות אטרקטיביים עבור הקהל הישראלי שצפוי לפקוד את אבו דאבי לאחר הקיץ.

לאחר ארוחות הבוקר נהגתי להמיר את המזומן שלי, אירו, לדירהאם, המטבע המקומי של איחוד האמירויות, בקבלת המלון. בשונה משתיארתי לעצמי, השערים המוצעים במלון הם פנטסטיים וממש מדובר בהבדלים של שמיים וארץ בהשוואה לשערים המופקעים בשדה התעופה. אחרי הצ'יינג התיישבתי על מונית אחת מבין הרבות שמחכות בכל שעה ביום בכניסה למלון ונסעתי ליעדים השונים שיש לאבו דאבי להציע: פארקי השעשועים באי יאס, מוזיאון הלובר, קניון אבו דאבי ועוד. עם זאת, יש לא מעט מוקדי עניין באזור המלון. כך, למשל, הארמון הנשיאותי (Qasr Al Watan), טיילת קורניש המשתרעת לאורך קו החוף של אבו דאבי, קניון המרינה ובנייני איתיח'אד, מסמלי העיר. למרות קרבתם, עם הלחות והחום מוטב לא ללכת ברגל וכן להסתייע במוניות, שעלותן זולה ביותר (למשל, חצי שעת נסיעה תומחרה ב-30 ש"ח).

את החצי השני של ימי הביקור שלי נהגתי להקדיש עבור המלון גרידא. כשמדובר במלון עם כל כך הרבה מתקנים ופעילויות, ראוי לתכנן את הטיול בהתאם. רק ביום השני לביקור פקדתי לראשונה את אזור החוף הפרטי של המלון, המקום המושלם לכל מי שאוהב ים פלטה (עם דגל כחול), בריכות שחייה עם מגלשת מים לילדים, ג'קוזי וסאונה (ביום חם אין הבדל בינה לבין שהייה בחוץ). בכדי להגיע אליו מהמלון יצאתי מהמבנה הראשי שבו ממוקמים החדרים והלכתי לאורך טיילת הדק המטופחת המקיפה את המרינה הפרטית של המלון. בכניסה למועדון החוף אפסנתי את חפציי בלוקר (ללא תשלום) והחלפתי בגדים. כשיצאתי לראשונה מהמבנה שדרכו נכנסים אל רצועת החוף הייתי המום מהטיפוח. מיד עם הכניסה ניתן לראות את המדשאות רחבות הידיים, את בריכת הילדים עם מגלשת המים, את הבריכה הגדולה, את הג'וזי ובצד ימים גם את החוף החולי. טמפרטורת המים, 30 מעלות, הייתה אידיאלית, לא היו גלים כלל, ועל רקע הים ניתן לראות את גורדי השחקים הסמוכים במעין דיסוננס מרהיב של הטבע מול המודרנה. ביליתי שעות רבות ברצועת החוף במצטבר, ונהניתי מאוד מהתחזוקה המצוינת ומהמתקנים הרבים. פרט לרצועת החוף, ישנה בריכת שחייה נוספת הצמודה לחדר האוכל ומגרש טניס.

כשהתחרות על הטיסות לאבו דאבי מוזילה את מחירי הטיסות וכשמלון מפנק כמו זה מתומחר באופן זול להחריד בהשוואה למלונות נחותים בהרבה בארץ, אין הצדקות רבות לנופש מקומי. אם יש משהו שהרגשתי רבות לאורך השהייה שלי במלון מכלל עובדיו באופן גורף וחד משמעי, זה את התחושה של להיות שייח' אמיתי. התמורה לכסף מובטחת לחלוטין, ובבוקינג ניתן לראות הצעות מחיר בהחל מ-250 ש"ח ללילה לזוג.

 

 

 

______________________________________

* הכותב היה אורח המלון