המלצה: מלון באינטרלקן
מאת שירן כצנלסון הגעתי אל המלון כשעתיים לפני שעת הצ'ק אין, ולמרות שלא קיבלתי עדיין את המפתח לחדר כן קיבלתי הסברים על כל האתרים והפעילויות שניתן לראות ולחוות באינטרלאקן ובסביבתה. אל אינטרלאקן הגעתי מוכן עם כל המידע והתכנון מראש, אך תמיד טוב לשמוע גם ממקומי, במקרה זה פקיד הקבלה האדיב. כבר במעמד זה קיבלתי את כרטיס ה-Guest Card מהמלון שמקנה שימוש בלתי מוגבל וללא תשלום בתחבורה הציבורית של אינטרלאקן והכפרים הסמוכים אליה. כרטיס זה ניתן לשימוש לכל אורך השהייה, ויש לשמור עליו ולהציג לנהג בעת העלייה לאוטובוס. עד שהחדר התפנה ועבר ניקיון עבורי עליתי על המעבורת מטרמינל המעבורות הקטן שממוקם ממש מאחורי תחנת הרכבת, על נהר הארה, גם כן חמש דקות הליכה מהמלון. שיט על אגם התכלת בריאנץ וקפיצה קצרצרה לכפר איסלטוולד (Iseltwald) שתוכננו מראש העבירו בחן שווייצרי את הזמן הזה. את הדרך בחזרה עשיתי על האוטובוס, שסיעתו הייתה בחינם בזכות כרטיס האורח שקיבלתי עם הגעתי, אף שטרם ניתן היה להשלים את הצ'ק אין. כששבתי אל המלון קצת אחרי השעה 15:00 כבר ניתן לי המפתח, ועובד המלון ליווה אותי אל חדרי שמוקם בקומה השלישית והציג לי אותו. במבט ראשון הוא היה נראה כל מה שרציתי שהוא יהיה. החדר שילב חלל אחד גדול ומרווח של סלון תחום, פינת עבודה וחדר שינה. בסלון היו ספה ושולחן נמוך שעליו המתינו טובלרונים, פיצוחים ובקבוקי מים טבעיים וגזוזים. בפינת העבודה היו שולחן כתיבה מעץ כבד ועליו דפי רשמים וכלי כתיבה, וארון עץ גדול שבו גם הייתה הכספת הגדולה שאפשרה אחסון מסמכים ותיקיות. באזור השינה הייתה המיטה הזוגית הגדולה, שאחר כך גם התגלתה ככזו המסוגלת לספק שינה רציפה ונעימה. ומה שבלט הכי הרבה לעין בחדר היו כמות החלונות הלא רגילה, שמונה בספירה שלי. כולם צפו ליונגפראו המשגע והמושלג (באוגוסט) ולנהר הארה המדהים בעל מי הטורקיז שזורם מול המלון. אמנם לא היה מיזוג אוויר, אך כאשר פתחתי את כל החלונות ואווררתי את החדר נכנס משב אוויר הרים נעים שקירר את החדר באופן טבעי. כאשר הבטתי מאחד החלונות ראיתי שממש בסמוך אליי יש מרפסת, והבעתי עצב קל שבחדרי אין. אלא שאז נכנסתי לחדר השירותים שבו הייתה אמבטיה רחבה וערכת רחצה, ושם פגשתי בדלת רחבה מאוד. כאשר פתחתי אותה גיליתי שהמרפסת שראיתי מקודם היא בעצם המרפסת שלי, ובה שולחן עגול קטנטן לקפה ותה ושתי כיסאות ישיבה. הנוף זה כבר משהו אחר- אותו נהר הארה בעל גוון מים שנראה כאילו עבר עריכת פוטושופ לא קלה היה הנוף הפנורמי מהמרפסת. עוד ניתן היה לראות את נקודת העלייה לפוניקולר ל-Harder Kulm, שממנה תצפית מטריפה בגובה של מעל קילומטר על אינטרלאקן, שני האגמים המקיפים אותו, בריאנץ ות'ון, ונהר הארה התחום ביניהם. המלון ממוקם כחמש דקות הליכה בלבד מתחנת הרכבת Interlaken Ost, חמש דקות מהפוניקולר Harder Kulm, וכמאתיים מטרים בלבד ממרכז אינרטאלקן שבו ניתן למצוא את הקזינו והרחוב הראשי שבו בעיקר חנויות שעונים, שוקולדים, מזכרות והרבה מסעדות הודיות. על אף המרחק הקצר במיוחד מתחנת הרכבת מציע המלון לאורחיו שירות הסעות חינם ממנו/אליו אל/מהתחנה. זה היה שימושי עבורנו בצ'ק אאוט, כשמזג האוויר היה גשום ופשוט לא היה נעים ללכת כך עם הכבודה שלי. לאחר ביצוע הצ'ק אאוט ירדתי אל לובי המלון, ושם ישנו דלפק נפרד שניתן להשכיר אופניים ממנו ולנסוע בשבילים הרבים המיועדים לרוכבי האופניים, ובמדינה כמו שוויץ לא חסרים מסלולים מדהימים בחיק הטבע. השכרתי את האופניים, קיבלתי קסדה ורצועת מנעול בכדי לקשור את האופניים. זו הייתה רכיבת האופניים הטובה ביותר שהייתה לי. עם האופניים הגעתי בתוך דקה למרכז אינטרלאקן ומשם יצאתי מהדרך הראשית והתחלתי לנסוע בדרך מיוערת אל כיוון אגם ת'ון. שם נכנסתי לשמורת הטבע Weissenau. בצפון מערב השמורה הקטנה והירוקה, ב-Neuhaus, ישנו חוף פעיל ומקסים עם דשא לאגם ובר. אחרי שעתיים וחצי נהדרות שכללו טבילה מרעננת במים הקפואים של האגם, שבתי אל המלון והחזרתי את האופניים למקומם בחזיתו. אחר כך יצאתי להארדר קולם, וכשחזרתי מיום ראשון ומהנה במיוחד בשווייץ המתינה לי קערת פירות בחדרי, כמחווה מהמלון. את היום קינחתי במתחם הספא של המלון, הכולל בריכת שחייה פנימית וחדר כושר הצופה לעברה. כשקמתי בבוקר הסתקרנתי לגלות מה מגישים במלון ברמת חמישה כוכבים בשוויץ. במסעדת המלון, שבה בין השעות 15:00-17:00 מדי יום ניתן לקבל קפה/תה בחינם על טרסה הצופה לנהר הארה, מוגשת גם ארוחת הבוקר. בארוחה הוגשו ופל בלגי פריך, עמדת להכנת מיץ מהרכב הפירות הרצוי לפי העדפה אישית, עשרה סוגי מיצים, מבחר לחמים וקרואסונים, גבינות, נקניקים, שניצלונים, מעדנים, ביצת בנדיקט מקושקשת, חמישה סוגי עוגות ועוגיות, מבחר סוגי תה, קפה שמוגש על ידי עובד חדר האוכל, כדורי פלאפל, אורז חם, תפוחי אדמה, סוגי דגים מלוחים וירקות מטוגנים. מרמת ארוחת בוקר כזו, כשיש עוד מספר לילות בהמשך הטיול, ניתן רק להתדרדר.
|