16.11.2019
 
המלצה: מלון בצ′ינקווה טרה, איטליה

 

 

 

מאת שירן כצנלסון


אקצר לכם כבר מהתחלה: קפצתי לגן עדן, וקוראים לו Park Hotel Argento. לאחר יום גדוש שהתחיל בפירנצה, המשיך ללוקה ועבר בפיזה, עלינו על הרכבת ללבאנטו, הנמצאת צפונית לצ'ינקווה טרה, מהמקומות הפופולריים ביותר באיטליה. הכפרים האייקונים ומסלולי הטבע העוברים בין כפר אחד לאחר הפכו את האזור כולו ליעד פופולרי בקרב מטיילים בכל העולם. כבר על הרכבת היה ניתן לשמוע שפות שונות מכל מרחבי הגלובוס. האזור אינו סוד שמור, וגם המקומיים הבינו את זה.

בלבאנטו, חמש דקות נסיעה בלבד מהצ'ינקווה טרה, שוכן לו מלון שעוד אזכור שנים רבות. המלון נכנס הישר לתוך הלב ולמצעד בתי המלון האהובים עליי בכל הזמנים. שמו Park Hotel Argento, מלון בדירוג ארבעה כוכבים המנוהל ברוחב לב על ידי אדם בשם הרווה (Herve), איטלקי מקסים ואוהב ישראל. כאשר ירדתי מהרכבת בתחנת לבאנטו, המתינה לי הסעת המלון, אשר כלולה בחינם לכלל האורחים ועוד ארחיב עליה בהמשך. בתוך שש דקות נסיעה כבר הייתי בכניסה למלון, והרווה כיבד אותי בנועם ודאג שכל בקשה או שאלה שלי לא תישאר מיותמת מהתייחסות. במלון 2 מעליות, כשמעלית מספר 1 מיועדת לעליה לקומה החמישית, והמעלית השנייה לשאר הקומות. תחילה עלינו מהלובי, הממוקם בקומה הרביעית (המלון ממוקם על הר וזו הסיבה לכך. חיפאים וירושלמים וודאי יבינו) ועלינו לקומה מספר 5.

כאשר פתחתי את דלת החדר עם הכרטיס גיליתי שלמעשה מדובר בדירה של ממש בשל הגודל ומספר החדרים והמרפסות. עם הכניסה לחדר פגשתי מסדרון ובו דלתות המוביל. לחדרים שונים. הדלת הראשונה מימין הייתה זו של חדר הרחצה והשירותים. חדר הרחצה כלל בין היתר אמבטיה מפנקת, תכשירי רחצה מכלל הסוגים וערכת מוצרי היגיינה. הדלת השנייה מימין הייתה של הסלון. בחדר זה הייתה פינת ישיבה עם שתי כיסאות ושולחן אחד, ספה מרווחת ונעימה ושולחן ארוך וגבוה אשר עליו הונחו מכונת קפה, קפסולות, כוסות לשתייה חמה, שקיות תה, סוכר וחלב. מהחדר גם הייתה יציאה למרפסת גדולה מאוד אשר ממנה נשקפו נופי הרים ירוקים ומקסימים. ובחדר השלישי והאחרון, שמוקם בצד שמאל, הייתה המיטה הזוגית, ארון בגדים, שולחן כתיבה, טלוויזיה, מיני בר, בקבוק מים גדול ולצדיו שתי כוסות. מחדר זה הייתה יציאה אל מרפסת גדול/נוסךת וגדולה אף יותר, שהנוף ממנה היה אפילו יפה יותר משל המרפסת הראשונה. מעבר להרים ולבתיה הצבעוניים של לבאנטו, הוקסמתי לגלות גם את הים מעבר ליער שמקיף את המלון. בתוך הארון שבחדר השינה ניתן היה למצוא כספת, שקית כביסה ואפילו שני זוגות של כפכפים. אחרי הכל מדובר באזור קיצי עם חופים קסומים וציוריים, וללא המלון גם כולל מתחם ספא ובריאות.

לקומה 3 ירדתי לאחר שהשתכנתי בחדרי העצום ונכנסתי אל הבריכה החיצונית והנקייה של המלון. הבריכה הייתה מרווחת מאוד, ושמחתי לגלות שאין בה עוד מתרחצים מלבדי. מי הבריכה היו פושרים ולכן יכולתי להתרגל אל המים בקלות רבה. עומק הבריכה המקסימלי הנו 1.40 מטר, העומק המושלם גם לגדולים וגם לקטנים. בקצה הבריכה היה מפל קטן ומרענן, ולצד נופי ההרים עוצרי הנשימה שהקיפו את המלון מכל עבר ונראו היטב מתוך הבריכה היה זה רגע של אושר. אם יש גן עדן, הוא וודאי ממוקם שם. מעבר לבריכת השחייה כלל מתחם הספא והבריאות גם טיפולי ספא בתשלום נוסף וסאונות. במילים אחרות- כל מה שמשפחה ממוצעת צריכה כדי לחוות נופש אמיתי.

לאחר שחייה מרעננת בבריכת השחייה עליתי לחדרי, התקלחתי ואחר כך הלכתי למסעדת המלון הממוקמת בקומה השלישית, כמו גם הקבלה. מדובר במסעדת גורמה אידאלית שמגישה מנות נהדרות לצד משקאות מקומיים ורגילים. התיישבתי בטרסה הפתוחה לנוף ההרים והזמנתי מהתפריט בסיוע המלצות המלצרים האדיבים. למנה ראשונה אכלתי רביולי נהדר במילוי בשרי עם רוטב עגבניות, למנה שנייה בשר חזיר מוקרם עם גבינה רותחת, ולקינוח נהנתי מטירמיסו ומקרם ברולה. את הארוחה ליווה יין מקומי אדום ויבש, אשר תרם מאוד לארוחה שהתגלתה כאחת מהטובות בחיי. וכך הלכתי לישון בלילה הראשון שלי כאן, רענן, שבע, נרגש ומאושר מכך שיש לי כאן עוד לילה נוסף.

את היום למחרת ביליתי בכפרי הצ'ינקווה טרה הציוריים, ובכדי להתנייד שם הדרך המומלצת ביותר היא באמצעות רכבת המקשרת בין כולם. המלון ממוקם כעשר דקות הליכה מתחנת הרכבת של לבאנטו, והדרך לשם עוברת בטבע במטעי זיתים רבים. ניתן גם לוותר על ההליכה ולהיעזר בנסיעות בחינם שמספק המלון לאורחיו. למעשה, המלון מספק שירותי הסעה מ/אל המלון מ/אל מספר מוקדים בלבאנטו- תחנת הרכבת ושני מיקומים במרכז העיירה. הסתייעתי בשירות הזה כשהגעתי ועזבתי את המלון, כי ללכת עם התיקים בטבע זה לא מהנה במיוחד, וכאשר טיילתי במרכז השוקק והמקסים של לבאנטו.

אך עוד לפני הביקור בכפרים עברתי דרך חדר האוכל הממוקם בקומה השלישית, וזה היה סיפתח מושלם ליום מושלם. חדר האוכל נמצא היכן שיושבת המסעדה, והמבחר היה אינסופי. יותר קצר יהיה לכתוב מה לא הוגש, אך בכל זאת אפרט- פנקייקים, ופל בלגי מושלם, סירופים שונים, ריבות מכל הסוגים בצנצנות אישיות, עשרה סוגי מיצים, יוגורטים, גבינות מובחרות כמו קממבר, מכונת קפה עם עשרה סוגי קפה, מבחר חטיפים ללא גלוטן, לחמים ולחמניות פריכות וטריות, קרואסונים במילוי שוקולד וקרם, פירות, ירקות, ביצה מקושקשת, סוגי פסטרמות, נקניקים, נוטלה עבור הילדים והרבה סוגי קורנפלקס ארוזים, עוגות, עוגיות שונות, גרנולה וחטיפי בריאות. ואם מספר המיצים לא מספיק, אחת מעובדות חדר האוכל מציעה לסחוט תפוזים לכדי מיץ מרענן.

כשעזבתי את המלון הרגשתי צער רב, אפילו שהמשך הטיול כולל יעדים נפלאים. בעל המלון, האזור המדהים הזה והמלון עצמו נכנסו לליבי, ויש לי הרגשה שעוד אשוב. התהייה שעזבתי עמה את המלון אל היעד הבא הייתה מדוע המלון המושלם הזה אינו מעוטר בדירוג חמישה כוכבים.


לתמונות המלון הקליקו כאן