ה-Koningsdam: קרוז שכולו חוויה

מאת נאוה רוזנפלד *

חברת הקרוזים 'הולנד אמריקה' נוסדה בהולנד לפני 143 שנים כחברת משאות ונוסעים קטנה שיצרה קשרי מסחר בין הולנד והעולם החדש. כמיליון מהגרים נסעו לאמריקה בין השנים 1880-1920 באוניות החברה. בשנת 1910 יצא לראשונה קרוז שמטרתו שיט וחופשה ללא מטרה של הגירה.

משנת 1926 החל שיט בנתיבים לקריבים, אלסקה, שייט סובב עולם, דרום אמריקה והאמזונס, נקנה אי פרטי בבהמס לטובת הנוסעים באזור. הצי הנוכחי של החברה, המונה 14 אניות מפוארות ומפנקות, קלט בחודש מרץ 2016 אוניה חדשה ומתקדמת שהושקה על ידי מלכת הולנד ונקראת Koningsdam.

החברה, שהחלה דרכה כחברה הולנדית היא היום חלק מתאגיד קרניבל האמריקאי, הכולל מספר חברות קרוזים כמו קרניבל, קוסטה, פרינסס ועוד, אך כל חברה שומרת על הייחודיות שלה, ובמקרה של הולנד אמריקה - גם על הזהות והקשר לארץ מוצאה.

אוניה חדשה יוצאת לדרך

שנים של תכנון קדמו לתחילת הבניה של האוניה באיטליה. כשמדובר באוניה באורך כ-300 מטר וברוחב כ-35 מטר שמתוכננת לשאת עד 2,600 נוסעים וכאלף אנשי צוות מדובר בפרויקט בסדר גודל ענק. למרות שה-Koningsdam היא האוניה הגדולה ביותר בצי של הולנד אמריקה, היא נחשבת לאוניה בגודל ממוצע בתעשיה.

ה-Koningsdam (הפעם מול כיכר סן מרקו וארמון הדוג'ים בוונציה)

מנהל המלון באוניה משווה את קבלת האוניה להתרגשות של הולדת תינוק חדש, לאחר המעורבות בתכנון, פיקוח על כל שלב, במשך שמונה חודשים שהה במספנה באיטליה בעת שציידו, איחסנו וריהטו בכל אלפי הפריטים שעל האוניה. הקברניט מדמה, בדומה, את ההתרגשות בקבלת אוניה חדשה לילד חדש, חכם שמאתגר את כל הצוות. לאוניה יש, לדבריו, חיים משלה, בתחילה זאת מכונה וכשהיא מתחילה לשוט יש לה כבר "אישיות" משלה ותמהים איך היא תתנהג.

העובדים על האוניה

עד שנות השבעים של המאה הקודמת, העובדים על אוניות חברת הולנד אמריקה, היו בעיקר מאירופה, הולנדים ומעט גרמנים. בתחילה היו חדרים מועטים על אניות מטען ועם הגידול בתנועה ומעבר לקרוזים החלו לחפש עובדים בעיקר במזרח. הלכו בעקבות מלונות שנתנו שרות מצוין וחיפשו בתאילנד, אך מחסום השפה הקשה מאוד. גם בסין נתקלו בבעיה דומה, ומכיוון שההולנדים שלטו באינדונזיה הם העריכו את הידידותיות של ילידי המקום, את המכוונות שלהם לאירוח וגם השפה הייתה מוכרת להם. החברה פתחה משרדי כח אדם בבאלי ובג'קרטה וקלטה לאחר השתלמות בבי"ס לשפות שנמשך באינטנסיביות מספר שבועות, עובדים לעבודות בחדרי האורחים. כל העובדים בחדרי האירוח והמלצרים במסעדות באוניה הם מאינדונזיה. לדברי לופטי, אחד העובדים, החינוך באינדונזיה הוא לכבד את המבוגרים, לכל מבוגר הם קוראים 'אדון' ו-'גברת', ומעולם לא שם פרטי, והחיוך שעל פניהם הוא, לדבריו, השמחה מהעבודה.

מרי מהפיליפינים היא מפקחת עובדי החדרים. היא עובדת בחברה כבר חמש שנים וכיום עובדת שישה חודשים ברצף וחודשיים בבית. לדבריה, "ילדיה רוצים שתמשיך לעבוד כי זה מבטיח להם את תנאי המחיה".

באוניה קיימת חלוקה בין העובדים על פי סוגי העבודה, כשהאינדונזים בשרות החדרים ובמלצרות, הפיליפינים שיודעים אנגלית וגם מכירים אוכל מערבי המוכר להם מתקופת שלטון האמריקאים בפיליפינים - הם הטבחים, עובדי המטבח והעובדים הטכניים, ואילו ההודים בעיקר טבחים ועובדי בטחון. צוות הניהול והצוות הטכני הם בעיקר הולנדים, ואילו הקברניט - קנדי.

האוניה אויישה בצוות ותיק ומיומן שנבחר בקפידה מכל אוניות צי החברה. באוניה מתנוססים דגלים של ארבעים וחמש מדינות שמייצגות את כל הלאומים של העובדים, בתוכם ארבע מאות אינדונזים ומאתיים פיליפינים.

הנוסעים בקרוזים

הנוסעים בעבר היו בעיקר אמריקנים. ככל שהשוק הפך גלובלי ומחירי הקרוזים ירדו, האוניות הפכו מיקרו-קוסמוס גלובלי. הנוסעים מגיעים מכל העולם, כולל אירופאים, אמריקנים, יפנים, אוסטרלים, סינים ועוד. החברות מתאימות עצמן לשינוי בקהל הנוסעים, למשל ב-'קונינגסדם' המערכת תומכת בשפות שונות הולנדית, ספרדית גרמנית ואנגלית. הנוסע מקבל מענה בטלפון ובטלוויזיה בשפה שמתאימה לו. יש מחשבה להרחיב את מגוון השפות לרוסית, סינית, יפנית, יוונית וצרפתית וזאת כדי לתת שירות למגוון הנוסעים המשתנה.

החופשה בקרוז מתאימה להרבה קהלים. מחד גיסא, לאוכלוסיה בוגרת שנהנית מהחופש מטלטול מזוודות ומחופשה שבה הכול כלול, אוכל משובח, בידור וטיולים. מאידך גיסא, הקרוז מתאים מאוד למשפחות ובאוניה יש מרכזים לילדים בגילאים השונים, זמן בנפרד לכל אחד במשפחה וארוחות משותפות. יציאה משותפת של משפחות לחגוג אירועים משפחתיים באינטנסיביות וגם חתונות וירח דבש נראו על האוניה.

מה באוניה?

באוניה החדשה שלוש עשרה קומות שמתוכן עשר הן קומות מגורים. החדרים מגוונים החל בחדרים פנימיים, חדרים עם חלון חיצון, חדרים עם מרפסות וסוויטות בגדלים שונים. החדרים מרווחים, מאובזרים במיטב הריהוט, כלי המיטה, המגבות וכל השאר. הנקיון בחדרים ובכל השטחים הציבוריים הוא ללא דופי והכל תוך מתן שרות ונכונות להענות לכל בקשה. כל השטחים הציבוריים מהודרים ומטופחים ובכל פינה סידורי פרחים מרהיבים שמוחלפים מידי כמה ימים.

האוכל

גם אם ירצה הנוסע, לא יוכל להתנסות בכל סוגי המזון שהאוניה מציעה. חדרי האוכל נחלקים בגדול לחדרי אוכל בהגשה עצמית, דהיינו, מזנונים וחדרי אוכל בהגשה מלאה. המגוון עצום ומאפשר התנסות בכל סוגי האוכל. בנוסף, בתשלום נוסף ניתן לאכול במסעדות מיוחדות כמו מסעדת בשרים, מסעדה סינית, יפנית ומאכלי דרום מזרח אסיה ומסעדה איטלקית. בסמוך לבריכה יש מזנונים של המבורגרים ופיצות לכל הרעבים בין הארוחות. עצה לנוסעים: על מנת למנוע עמידה בתורים כדאי להזמין מקום למסעדות מראש ובמיוחד למסעדה עם הגשה ליום יומיים הראשונים לארוחת הערב עד שתכירו את כל האפשרויות.

פעילות, בידור וספורט

אפשרויות הבידור באוניה מגוונות. כל ערב על הבמה המרכזית, מתקיים מופע - פעמיים בכל ערב. באוניה זאת יש אולם ('לינקולן סנטר'), על שם המרכז המפורסם בניו יורק, ושם מנגנת חמישייה קאמרית שלוש פעמים במהלך היום ושעות הערב המוקדמות. בערבים ישנם מספר מוקדים של מוסיקה מסוגים שונים - ג'ז, נגינת פסנתר, שירה עם הקהל ועוד. בימים שהאוניה שטה ואין ירידה לחוף מתקיימות הרצאות ומגוון פעילויות.

מרכז הספורט והספא ממוקם בקומה התשיעית וכולל חדר כושר גדול המאובזר במיטב המכשירים, שיעורי ספורט שחלקם חופשיים ועבור חלקם נדרש תשלום נוסף. בספא יש מגוון גדול של טיפולים שכולם בתשלום.

הטיולים מהאוניה

השהות על האוניה, המהנה כשלעצמה, היא קרש קפיצה לטיולים ובמקרה של נורבגיה גן עדן לאוהבי טבע. האוניה מציעה מגוון גדול של טיולים בכל אחת מעשר העגינות המחולקים לפי נושאים וקושי ההליכה. ברור שיש נוחות רבה בקניית הטיולים באוניה, אך מחירם גבוה יחסית ועשוי לייקר את הטיול. בכל אחת מהתחנות קיימת תחנת מידע לתיירים שבה ניתן לרכוש חלק מהטיולים המוצעים באוניה במחירים זולים יותר. חלק מהטיולים ניתנים לרכישה גם באינטרנט ממרכז המידע לתייר של אותו ישוב.

הנה חלק מהטיולים שלא כדאי להחמיץ:

בתחנה הראשונה בEidfjord קיים מסלול הליכה סיבובי בדרך שטופת מים ומרהיבה. הטיולים המוצעים למפלים מלהיבים מכיוון שזאת העצירה הראשונה אבל כדאי להמתין כי מפלים גדולים ומרהיבים מהם ממתינים בהמשך הדרך.
בעיר ברגן האוניה עוצרת במרחק הליכה ממרכז העיר וניתן לטייל בה ואם מזג האוויר יאפשר לעלות ברכבת לראש ההר.
ה-Geiranger fjord נקבע כאחד מהנופים היפים ביותר על ידי אונסקו. הליכה בתוך נוף מדהים וטיפוס על כמאתיים מדרגות לאורך המפל מלמדים על העוצמה האדירה של המים בתקופת המסת השלגים. בתחנה זאת מומלץ לקחת טיול בדרך המתפתלת בהרים כי הנוף המתגלה בנקודות העצירה הוא ממש עוצר נשימה. באזור זה קימים ששת המפלים של האחיות, סביבת מסופרת אגדה נורבגית. את המפלים ניתן לראות מהאוניה לאחר שהיא עוזבת את העיר וזאת מהקומה השתים עשרה שבה יש פנורמה. קברניט האוניה עשה מאמץ להביא את האוניה ולהתעכב קרוב למפלים.
Trondheim - עיר צבעונית שבה קתדראלה שנבנתה ב-1070 ונחשבת למבנה הגותי החשוב ביותר בנורבגיה. מעבר לכביש וסמוך לקתדראלה נמצא בית הכנסת הצפוני ביותר בנורבגיה. כיום יש בעיר מספר קטן של יהודים שהגיעו מרוסיה. ניתן לבקר בבית הכנסת.
Honningsvag היא העיר הצפונית ביותר בטיול ומשם רצוי לקחת טיול באוטובוס לנקודה הצפונית ביותר בנורבגיה ה-North Cap בדרך ניתן לראות איילים צפוניים ולהגיע לגלובוס ולמרכז המבקרים. אזהרה: מזג אוויר קר ביותר - להתעטף בהתאם.
Alesund היא עיר יפיפיה שמשמשת כנמל הדיג הגדול בנורבגיה. 'נשיונל ג'יאוגרפיק' הכתיר את אזור הפיורדים כגולת הכותרת של אתרי המורשת של אונסק"ו. בעיר זאת שווה לקחת סיור או מונית מקומית לתצפית מרהיבה המאפשרת מבט על העיר מלמעלה.
flam עיר קטנה שבה 300 תושבים המארחת מידי שנה 3 מיליון תיירים המגיעים בעיקר בספינות תיור. העיר יושבת על ה-Sognefjord - הפיורד הארוך ביותר. בתחנה זאת יש אטרקציה של רכבת העולה בהר, בנוף מדהים למפל עצום. רצוי מאוד, לרכוש כרטיס לרכבת באינטרנט מראש. הגיחה ברכבת אורכת כשעתיים. בנוסף ניתן לתכנן ספארי בפיורד בסירות מוטור המאפשר להתקרב למפלים וללמוד על החיים לאורך הפיורד.
Stavanger - התחנה האחרונה בקרוז, עיר נחמדה שבה עיר עתיקה ומרכז עסקים שוקק עם חנויות. האוניה עוגנת סמוך לעיר וניתן להעזר במוניות מקומיות. במרחק לא גדול מהעיר מתנוסס הסמל של נורבגיה - שלושת החרבות, אליו ניתן להגיע בנסיעה.

לא נותר לי אלא להמליץ בכל פה על הקרוז באוניה Koningsdam ולהציע הכנה והזמנה מראש באינטרנט של חלק מהפעילויות. יש לזכור שנמל היציאה והחזרה הוא אמסטרדם, אליה כמובן יש טיסות ישירות רבות מנתב"ג.

________________________________________________________

* הקרוז מומן כולו מכיסה של הכותבת, ללא כל סיוע או מימון של חברת 'הולנד אמריקה'